יום רביעי, 21 בינואר 2009

קסמו של ניחוח ישן



למי שעוקב אחרי הפוסטים בוודאי כבר מבין שאני חובבת מושבעת של דברים ישנים. אוצרות קטנים/ גדולים שנחו בעבר בנונשלנטיות בביתו של כל אדם מן היישוב. רהיטים, קומקומים, מצלמות, טלפונים, קופסאות לחם, לא משנה מה. אם הוא ישן והיה חלק מתרבות לפני עשורים- I like it !!! ולכן שוק הפשפשים הוא עבורי חוויה אנתרופולוגית. מדהים מה אפשר למצוא שם כשמחפשים ממש טוב. למי שקסמו של השוק לא נראה לעין יחשוב שמדובר בערימות ג'אנק שאנשים קשיי יום מעוניינים למכור על מנת להתפרנס. לא שזו לא מטרה נעלה בפני עצמה אבל ה- so called ג'אנק הזה הוא אוצרות של ממש עבורי. אני אוהבת לשוטט ולדמיין מי גר בבית עם הרהיטים העתיקים הללו? מה קופסת הלחם הזו עברה? אלו תמונות המצלמה הישנה הזו הנפיקה? (אולי מעין בלוג בעיתון של מישהי שצילמה את מלבושיה היומיומיים, אם כן אני אשמח לקבל אותם!) ובעיקר לומדת על טבען של תקופות תמימות שבהן על מנת לרכוש חלב היה צורך להמתין לחלבן שיגיע ולרכוש בשר זו הייתה משימה ששמורה לבעלי אמצעים בלבד.




אז השבוע יצא לי לשוטט בשוק ולהתרשם. אם יוצא לכם להגיע אני ממליצה בחום להיכנס לחנות עתיקות של ממש שנמצאת ברחוב הראשי של השוק. אני לא ממש יודעת את שמה אבל בחזיתה עומד אופנוע צהוב ישן (קשה לפספס אותו).


כחלק מהתפיסה הכוללת שלי בנוגע לאופנה, הטוענת שדבר לא מושלם הוא בהכרח נכון, החלטתי להעביר את התחושה החמימה שהציפה אותי כשנכנסתי לחנות העתיקות ולהשאיר את התמונות מטושטשות כפי שהן. זה היה כאילו נכנסתי למנהרת זמן וחזרתי אחורה בשנים. מעולה!!!




האמת שמעבר לשוטטות גם צילמתי תמונות ביפו העתיקה והמדהימה. הן יגיעו בהמשך....ויחד איתן סיפור שלא ייאמן....שווה לחכות....

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

תודה לך על הרשומה הנפלאה הזו
גם אני כמוך אוהבת נוסטלגיה
ואת הדברים של פעם לצד הדברים של היום אך כמה נפלאה הנוסטלגיה
והניחוחות שהיא מותירה אחריה
אני אהבתי