יום ראשון, 26 באפריל 2009

אקלקטיות

אחד הדברים היפים באופנה הוא היכולת להרכיב מלתחה ממגוון רחב של פריטים ובעיקר סגנונות. פריטי וינטג', מותגים, פריטים קלאסיים שאפשר לדעת מהיום הראשון שרוכשים אותם שהם ילוו אותנו שנים רבות, רכישות בשווקים, בגדים שמוצאים בחיטוט ממוקד בבית סבתי (במטרה למצוא בגדים של אמי בצעירותה), בגדים טרנדיים שבוודאי ייעלמו מהר מהארון או ישכבו לנצח במדף חבוי ויפונו בסופו של דבר. מי שמתמקד בתחום אופנתי אחד מפספס בעיניי עולם ומלואו. כל הכיף באופנה זה שהכל מותר! כך שאפשר להתנסות ולשלב פריטים ב- 20 ש"ח עם חצאית מעצבים וזה ייצא הרבה יותר מעניין וחדשני מאשר מראה נוצץ ומנקר עיניים (ממותג מכף רגל ועד ראש). כשרוצים להתחדש, ארון אקלקטי מאפשר זאת בקלות. ריבוי פריטים מעורר השראה ובאמצעות שילוב מגוון אפשר לתת טרפנטציה שונה לבגד זנוח או לפריט שנלבש כבר בעבר באמצעות מעט יצירתיות (זה גם מרגש וגם זול יותר מלרכוש פריט חדש). עכשיו שפרק עונתי חדש נפתח במחוזותינו זה הזמן לחידוש ולסידור ארון הבגדים, לניעור פריטים שלא זכו לתשומת ליבכם ולחידוש המלתחה. זה הזמן לבחון את המלתחה לעומק. להתבונן ולזהות איזה סגנון השתלט על המדפים בארונכם ולרכוש פריט אחד שייקח אתכם למקום שלא הייתם בו עדיין.

התכנון היה להיות ללא הג'קט אבל מזג האוויר ההפכפך הזרים רוח קרירה תכופות.

בשבת האחרונה גם אני בחנתי את מלתחתי. אישי ואני החלטנו לפנק את עצמנו בארוחת צהריים זוגית ולרגל המאורע החלטתי ליצור מראה אקלקטי ככל הניתן. הארון שלי מורכב ממגוון פריטים שלעיתים אני עוצרת ושואלת את עצמי האם יש לי סגנון מוגדר? אמממ...שאלה טובה....בכל מקרה לרגל האירוע החלטתי לנצל את הימים הקרירים הספורים שעוד נותרו לפני בוא הקיץ באמצעות מראה שכבות עדין ואקלקטי. חילצתי חצאית בובתית בעלת מותן גבוהה עם עיטורים אתניים שנרכשה בחנות תל אביבית אהובה ולא זכתה להופעות פומביות זה זמן מה, הכנסתי לתוכה גופייה פשוטה שנרכשה בשוק בפראג, נעלתי מגפונים של replay שאתם כבר מכירים, התעטפתי (למקרה של קרירות) בז'קט ג'ינס ישן שנרכש בחו"ל (אחת הרכישות המוצלחות ביותר). לטאץ' סופי תיבלתי בשרשרת שמצאתי בדוכן קסום בנחלת בינימין ועלתה לי 30 ש"ח בלבד (וזוכה לשבחים שממזמן כיסו את ההשקעה).

בגלל השמש הצורבת והניגוד בין השחור והלבן קשה להבחין בתחרה המעטרת את הגופייה. מאחר ואני פדנטית בנשמתי חשוב לי שתיראו מקרוב את הדוגמא ובאותה הזדמנות את השרשרת.

זה היה מרגש לחבר צירוף שונה מהרגיל ולקחת בגדים מכל קצוות המלתחה שלי שלא נפגשו זה עם זה ופשוט לשלב אותם ביחד באופן שונה מהרגיל. מחשבה, קורטוב יצירתיות והתוצאה שיצאה שימחה אותי.



שיהיה שבוע מקסים וחג עצמאות שמח לכולם...

ג'קט ג'ינס-של המותג levis נרכש ב- urban outfitters, גופייה- שוק בפראג, שרשרת- נחלת בינימין, חצאית fillya, גרביונים- ניו-יורק, מגפונים replay

יום ראשון, 19 באפריל 2009

ילדה נשארת ילדה



אחרי מספר לא מבוטל של שנים כשרוחות השינויים הובילו אותי ככדור פורח בנתיבי המציאות גיליתי שככל שאני מתבגרת החיים הופכים לשלמים, משתקפים בזווית הנכונה (בלי דרמות) וכמובן לא מפסיקים לאתגר. ככל שגדלתי בשנים קרו לי רק דברים טובים. בכלל אני מאלה שפורחים מאוחר בכל דבר... הבגרות טומנת בחובה לא מעט אתגרים וההחלטות הופכות לעיתים להרות גורל מה שגורם מדי פעם לאווירת כבדות ורצינות תהומית. בגלל רגעים שכאלה אני שומרת לעצמי רגעי קסם קטנים וילדותיים ומשתדלת מדי פעם לשחרר מכדורי הפורח (שמניע אותי במסע החיים) שקי חול צבעוניים ומשמחים כדי לשמור על שפיות. אם נתרגם זאת לאופנה אז אני נהנית לעיתים להשיל מעליי את הבגדים הקלאסיים (שאני מאוד אוהבת) ולהתעטף בבגדי קז'ואל. מאז ומעולם הייתה לי חיבה לחיבור בין הג'ינס לסניקרס. נעלי האולסטאר והאדידס היו בעבר חלק בלתי נפרד מכף רגלי. בתנועה אוטומטית הייתי משכימה מדי יום ונועלת אותן. כל יום! עם השנים הפכתי יותר ויותר לאישה ותחביב הנעליים נדד למחוזות יצירתיים, נשיים ומחודדים.

סריג, ג'ינס- fornarina, סניקרס- אדידס, צמיד- שוק הפשפשים

כך היה השבוע. לבשתי ג'ינס ונעלי סניקרס אהובות. את התבשיל תיבלתי בסריג שחמדתי במשך תקופה ארוכה. הסריג מבית היוצר היצירתי fornarina. כמו הרבה דברים טובים, מדובר במותג אופנה איטלקי מהחביבים עליי ביותר המוכיח שבארץ הספגטי והפרמז'ן הגנים אף פעם לא מאכזבים. למה פורנרינה נחשבת למותג הקז'ואל השווה ביותר עלי אדמות בעיניי? מיכוון שהבגדים שלהם תמיד נגועים ביצירתיות המעלה חיוך על הפנים. הפריטים תמיד מרגשים ומתחברים עבורי לאמנות. מדי עונה הם מציפים את עיניי במגוון רחב כל כך של כל טוב שבא לי לשתות כמה שיותר מזרם היצירתיות הזה. למי שבעל יכולת דחיית סיפוקים יבין שאין צורך ללבוש את הקולקצייה כולה מכף רגל עד ראש, אלא לבחור פריט אחד- זה יעשה את כל העבודה. (וירוקן את הכיס לתקופה ארוכה).



תמונה מקרוב של הנעליים

הצמיד שענדתי הוא הוכחה לכך שבזמן האחרון יש לי פטיש לפרפרים. שרשראות, צמידים, עגילים. כל מה שמלא בצבעים , בעל צורה פרפרית ומפזר יופי סביבו is fine by me
ומה יותר מתאים לאביב מאשר פרפרים?


זה מזכיר לי תמונות של פרפר נפלא שצילמתי בעבר.



המשך שבוע טוב. תודה לאישי על התמונות.

יום שלישי, 7 באפריל 2009

חזרתי....חג שמח!


שמלה- bravo, חגורה- tifa arts, נעליים- aldo

הרבה זמן לא ביקרתי ב"שדה השראתי". דברים קסומים וטובים מאוד עוטפים את חיי (כרגע אינני יכולה לחשוף עוד במה מדובר אבל אני מבטיחה שבקרוב אשתף אתכם) והיה חשוב לי להקדיש להם את מלוא תשומת ליבי. לצערי יצא שהבלוג ננטש תוך כדי התהליך. ההתנתקות מהבלוג שימשה עבורי שיעור מלמד ומשחרר. אם בתחילת דרכי כבלוגרית מצאתי את עצמי יושבת מול מסך המחשב שעות על גבי שעות ובין לבין מנהלת את חיי, הרי שזמן הניתוק היה סוג של גמילה מתונה והגעה למסקנה שהבלוג הוא חלק מחיי וברצוני להקדיש לו זמן אך לא על חשבון חלקים אחרים וחשובים. חודש ימים מצאתי את עצמי מתעסקת בחיים שמעבר למקלדת ולמסך, אני מודה נהניתי מכל רגע, וחזרתי בכוחות מחודשים. המון דברים קרו בתחום האופנה ובכלל, בזמן שלא הייתי ושלא תחשבו לרגע ש"לא ידעתי או לא שמעתי". לחיות ולנשום אופנה זה עבורי כמו ללכת לישון בסוף היום, לצחצח שיניים, לאכול. זהו צורך ולא הכרח. אז ככה, "בזמן שישנתי" טופ שופ פתחה סניף בסנטר (ששם כבר הספקתי לבקר), מעצבות האופנה הישראליות "רוס אווטה" פתחו חנות ראשונה (ומדהימה), עדיין לא ראיתי את הסרט "וידוייה של שופוהוליק" (חשוב לסמן לעצמי ביומן), מצאתי את הסריג (של פורנרינה) ששבה את ליבי בקסמיו ומחירו היקר הדיר שינה מעיני במשך שבועות ספורים ב- 40% הנחה (נראה לי שההמשך ידוע), תל אביב העיר שלה אשמור אמונים לעד חגגה 100 ונראתה טוב מתמיד, גיליתי עוד חנויות יד שנייה מקסימות בתל- אביב, גיליתי "פטיסרי" מתוק להפליא ברחובות, התוודאתי לטרנדים שעתידים לקרר את הקיץ ו... בעיקר נחתי ונשמתי אהבה.


אני אוהבת את חג הפסח. אווירת ה"חירות" (אם תרצו לקרוא לזה כך) הקסומה, המשפחתיות המחבקת והתחדשות הנפש והטבע הם חלק מהיתרונות שאני מייחסת לתקופה זו של השנה. כמו כל עם ישראל גם אני מצאתי את עצמי באחד מרבבות הפסטיבלים והאטרקציות שגדשו כל חלקה פורחת טובה בארץ. השבוע שמנו את פעמינו (אישי ואני) לכיוון עין הוד לפסטיבל האקוספרה. פסטיבל נפלא ויוזמה ברוכה. הפסטיבל הוא אירוע אקולוגי המאגד יוצרים מוכשרים וחברות אוהבות סביבה שבחינניות מעביר את רעיון "שימור כדור הארץ". במקום פעלו דוכנים שהציעו מוצרים שמוחזרו (תיקים וחגורות העשויים מצמיגים, שולחנות העשויים מניירות ממוחזרים), התקיימו פעילויות והפעלות נפלאות ל"גירוי" הדור הבא וכן, התקיימה תערוכת אמנות בינלאומית בנושא איכות הסביבה והיחסים בין האדם לסביבה הטבעית..


בנוסף, זו הייתה הזדמנות מצויינת לשוטט בעין הוד. למי שלא יצא להגיע לפתחי כפר האמנים מומלץ לסור לשם בהזדמנות הראשונה. מיקום הכפר השוכן על שלוחה של הר הכרמל, מוקף מטעי עצי זית עתיקים וגבעות ירוקות שמדרונותיהן גולשות לחופו של הים התיכון הכפר מלא בקהילת אמנים הפותחים את בתיהם בלבביות כובשת. היצירתיות משתקפת בכל חלון, דלת, שלט לבית וגלריה שמכילה כל טוב. אחרי הליכה שלווה בסמטאות הציוריות, סיור בגלריות הפזורות בכל פינה ואווירה מלאת השראה שחילחלה לגופי החלטתי להצטלם. בקיץ אני הופכת לאישה של ממש. הרבה שמלות, חצאיות, בדים זורמים, צבעים. במקור השמלה המוצגת הייתה בעלת שרוולים ארוכים. מלכתחילה היה ברור לי שיופייה יבלוט יותר בקיץ. למרות הרקע השחור היא מעוטרת בפרחים מקסימים שנותנים תחושה של התחדשות ופריחה- כמו שאני מרגישה כעת. חג שמח....

היה חבל לי שלא תראו את הגזרה המתוקה והכיווצ'וצ'ים הנפלאים של השמלה מקרוב!

או את החגורה...