חלק מהנוף הפיסולי

בסוף השבוע האחרון השמש הציצה לרגעים ספורים ופילחה את מעטה העננים שכל כך אופייני לתקופה האחרונה. בסיטואציה שכזו אני פועלת באופן אינסטינקטיבי. מיד שולפת חצאית, ממהרת ללבוש אותה ולצאת לרחוב על מנת ליהנות מליטופי קרניה לפני שהיא שוקעת. המחשבה ורשימת הדברים החביבים עליי שערכתי ביום שישי גרמה לי להתעורר ביום שבת לקול ציוץ הציפורים והתהלכתי כל היום באווירת שאנטי נטולת מועקות שזה הרבה זמן לא חוויתי. רציתי להאריך את הרגע הזה עד כמה שאפשר. להקפיא אותו ולאכסנו בבקבוק כדי שאוכל להמשיך להסניף ארומת נינוחות כל אימת שארצה ולהרגיש איך היא מחלחלת לתודעתי. אומרים שאם אתה חושב חיובי יהיה חיובי. אמרתי לעצמי למה לא לנסות? ומה יותר טוב מליישם את זה ביום שבת? יש משהו ביום הזה. משהו מרומם. התנועה המדללת בכבישים, האפשרות לקום מאוחר, כל המחשבות מתועלות למה לעשות? איך לבלות? הכל כאילו מתנהל בהילוך איטי. יום שבת זה משהו שלא הרגשתי בשום מקום בעולם לא משנה היכן שהיתי. אמנם זה נשמע כאילו בסוף השבוע אני יושבת בבית, בוהה בחלון או עוקבת אחר מנעד כנפיהן של הציפורים, אך ההפך הוא הנכון. בדרך כלל את סופי השבוע אנחנו מבלים מאירוע אחד לשני. מנסים להספיק לראות כמה שיותר אנשים אהובים או לטייל. ביום שבת הזה הזדמנו למוזיאון תל אביב לצפות בהצגה. אני אוהבת את רחבת המוזיאון. תמיד שהזדמן לי לעבור שם (בדרך כלל בימי הסטודנטיאליים בדרך לספריית אריאלה) אהבתי להתרשם (לצערי, בחטף!) מהפסלים המקסימים שניצבים ברחבה. הפעם עצרתי , נגעתי ועשיתי את מה שרציתי לעשות ממזמן פשוט להיות חלק מהנוף הפיסולי. תמונה בזמן.

ביום שבת מה יכול להיות יותר תנכ"י מאחד מפסליו המפורסמים של מנשה קדישמן "עקדת יצחק" (1982-1985) הניצב בחזית מוזיאון תל אביב. חלק זה ביצירה נקרא- "אברהם והמלאך"

"האייל שבסבך"

"ראשו של יצחק"

את הפסל השני של צדוק בן דוד אני מחבבת מאוד. במשך שנים עברתי על פניו ותמיד רציתי לקפוא לרגע בין דמויות האנשים והציפורים ולהיות חלק מהסיטואציות המעניינות שמתרחשות בו. הפסל שוקק חיים ומשחקי האור והצל יוצרים שקיפות, ממשיכים ומחיים את הסיפורים על פני פלדת הקורטן הצבועה.

"צרות בכיכר" (2006)

יצאתי עם לא מעט תובנות בקיצו של השבוע שעבר. ראשית כפי שהבנתם החלטתי לחשוף את עצמי (החלטתי שמספיק עם תמונות הגיליוטינה שעורפות את ראשי באכזריות), אמנם התמונות צולמו ממרחק אבל היי! לוקח זמן להיפתח ואנחנו רק בפגישה הראשונה שלנו, למרות שאנחנו מכירים כבר זמן מה :) , שנית שאני רוצה לשלב מוזיקה ככל הניתן. היא חלק בלתי נפרד מחיי וראוי שהיא תשולב בתרפיה הבלוגיסטית שלי. דרך אגב האאוטפיט מורכב מחולצה שנרכשה בקינג ג'ורג' (ממזמן), חצאית- קאלה (ישנה), נעליים- neosens, צעיף- urbanoutfitters

תמונה מקרוב של האאוטפיט