תשעה חודשים

תשעה חודשים זה לא מספיק זמן להבין את משמעות ההורות. גם אם הבטן תופחת והתחושות האימהיות (מישהו אמר קינון???) משתלטות עליך, אין משהו שיכין אותך למתנה האדירה שאת מקבלת לכל החיים. למתנה הזו אין פתק החלפה והיא גובה את מחירה במלוא העוצמה. תשעה חודשים את מתכוננת ואז את מגלה שלא הבנת כלום. חייך מתמלאים בחייו של מישהו אחר, מחשבותייך מופנות לעולל הקט, טורנדו של רגשות מציף את ימייך ולילותייך, בנוסף לכל זה, ארונך מפנה את מדפיו לאופנת ילדים מתוקה וקסומה. אל דאגה! אינני הופכת להיות חלק מקו "אופנת אמהות הטריינינג"- גיליתי פן חדש באישיותי שאיננו מהווה תחליף או מוחק את חובבת האופנה שבי. בשעות הבוקר המוקדמות כשחשוך בחוץ (שעות השמורות להורים תשושים ולבליינים) אני שואפת משבי רוח אופנתיים במרחבי הבלוגספירה ובימים כשהשמש זורחת, לעיתים, מנווטת את עגלת בני בין חנויות הבגדים. לאט לאט אחזור להיראות ולעדכן לעיתים קרובות יותר. בינתיים אני משאירה אתכם עם תמונות ההריון שלי. תקופת ההריון היא תקופה נפלאה שבה מבינים כמה גופינו הוא מכונה משומנת וחכמה. רציתי שלתקופה הזו ישארו מזכרות ולכן כל כך שמחתי שקיבלתי מתנה מאישי ונשלחתי להצטלם בסטודיו של "ניצן חרמוני". עבודת הסטיילינג המתוחכמת בפשטותה כללה טקסטורות שונות על רקע שחור ולבן הנפיקה תוצר מקסים ואני שמחה לשתף אתכם בכך. עד הפעם הבאה. נשיקות...

home styling

זה לא סוד שנושא הסטיילינג תופס תאוצה בשנים האחרונות וכל אישה שמכבדת את עצמה מאמינה שעליה להרחיב את האופקים בכל הקשור לאומנות הלבוש. הבלוגים שצצים מכל עבר הם דוגמא חיה לכך וגם העובדה שכל רשת שמכבדת את עצמה מחזיקה היום שורת סטייליסטים, במטרה לחזק את חווית הרכישה ולהפכה למקצועית יותר, מעידה על המגמה. מה שרוב האנשים לא תמיד יודעים זה שממזמן סטיילינג לא שולח את זרועותיו הארוכות ונוגע רק בכל הקשור לאופנה. סטיילינג זו אומנות שחצתה את גבולות הארון ממזמן, הטביעה את חותמה בתחום העיצוב וחדרה לא רק למלתחתינו אלא השכילה להטביע חותם של טעם טוב על כל חלקה בביתנו. נכון שעל מנת לעצב בית יש צורך במעצב פנים ובאדריכל אך גם ל- home decorating יש חלק חשוב בתהליך, שכן לעיתים אין צורך בשבירת קירות או השקעת כל חסכונות חיינו בשיפוץ הבית, מספיק בחירת פריטים ש"ילבישו את הבית" ויקנו לו מראה עדכני ביותר. לאחרונה אני יותר ויותר מתעניינת בנושא שכן אישי ואנוכי עומדים לפני מעבר בית ולראשונה בחיינו אנו מרהטים ומעצבים אותו לפי טעמינו האישי ומרשים לעצמינו לחרוג מעבר לגבולות הממלכה השבדית בבחירותינו מתוך מחשבה שאלו פריטים שילוו אותנו לאורך זמן. עליי להודות, שככל שנחשפתי יותר למלאכת העיצוב גיליתי של-"הלבשת הבית" חוקי סטייל משלה. שילובי צבעים, אפקט הפריט האחד שנותן את הטון בחלל שלם, השפעת צבעים בהירים וכהים, "אקססוריז" בדמוי פריטי נוי שמשדרגים "הופעה שלמה" (חלל שלם). נשמע מוכר?! גם כאן יש מגוון סגנונות שכל אחד יכול למצוא את עצמו מתחבר אליהם והחיפוש אחר כל פריט שכזה מרתק בפני עצמו. במהלך המסע אחר הפריטים המושלמים, עבורי, גיליתי לא מעט חנויות מדהימות שאוצרות בתוכן פריטים משובחים. מאחר ואני מזוהה בטעמי האקלקטי לא מן הנמנע שכך גם ייראה מבצרי. 2 חנויות שעליי לציין לשבח שמדהימות אותי בכל פעם שאני עוברת את מפתן דלתן הן "חדרים" ו- elemento . לראשונה (חדרים) אין אתר אינטרנט אבל אין אדם שמכנה את עצמו חובב עיצוב ולא מכיר את החנות. מדובר במשכן חפצים שמשדרים כפריות ויחד עם זאת יוקרה בחלל אחד. חדש עם טעם של ישן. הפריטים מרהיבים וימצאו חן בעיני חובבי הפשטות והוינטז'. שווה להגיע לרחוב סלמה 48 בתל- אביב ולשוטט בין החדרים השונים. כמובן שאי אפשר להיכנס לחנות מבלי להרים את הראש ולהתענג על ציורי התקרה המרהיבים... כל חדר מעורר את החשק להעתיק את המגורים ולהשתכן בו דרך קבע. בחנות השנייה (elemento) ריירתי לא מעט פעמים את נשמתי וייחלתי לרגע שאוכל לרכוש פריט אחד מהאוסף המשובח שאוצר המעצב יוסי גולדברג. הפריטים בהשראת הסיקסטיז- סבנטיז וכל פריט שם מלחשש לעברי כאשר אני עוברת על פניו ומפתה אותי לקחת אותו הביתה. כדי לרכוש את כולם אאלץ לחפור מנהרה עמוקה שאוכל להתחבא ממנהל הבנק שלי אבל בכל זאת הרשינו לעצמינו פריט אחד ויחיד שאותו תוכלו לראות בלינק המצורף. הרי לשם מה חלומות נועדו? מדובר בכורסא בסגנון שנות ה- 50 כתומה ומהממת שפשוט גרמה לי לנדודי שינה עד שהחלטתי לקחת אותה הביתה איתי. אני כבר לא יכולה לחכות שהיא תנוח בסלוני ואוכל לשטוף את עיניי בה בכל רגע שאחפוץ. מעבר לכורסא נעשו רכישות אחרות ומשובחות. כגון: מיטת עץ כפרית בחנות "חדרים", שידה בת 150 שנה בסגנון רומנטי, שולחן בסגנון שנות ה-50 מאיקאה והשבוע אני הולכת לתור אחר מנורות זכוכית מורנו משוק הפשפשים ולתור אחר דברים טובים אחרים שלשוק יש להציע. אז שיהיה המשך שבוע מקסים משאירה אתכם עם עוד פריטים הורסים מהחנות "אלמנטו" שלצערי נאלצו להשאיר מאחור...

שימו לב לשעוני הפרפר המתוקים מאחור

רוטשילד 119, תל- אביב

מגרש המשחקים שלי

מתחילת גיחתו של הבלוג לעולם רציתי להצטלם בגן משחקים (אני מודה) אבל העובדה שזה נדוש ושכל בלוגרית עשתה זאת לפניי דחקה את המחשבה. כעת כשאני בחודש השישי (כן, כן, איך הזמן עובר כשנהנים), שחיי מתמלאים בדילמות הריוניות כאלה ואחרות ובמיוחד לנוכח העובדה שבכל פעם שאני עוברת ליד גן המשחקים הזה מתגנבת למוחי המחשבה שגם אני אהיה מהאמהות שמבלות את זמנן בגן המשחקים וקרוב לוודאי שזה ייהפך למגרש המשחקים שלי, החלטתי לעשות מעשה.



מעולם לא הייתי מהבנות שחלמו להיות בהריון או ברגע שהן רק הריחו תינוק בסביבה הן מיד פרסו ידיהן לחבקו ברוך אמהי שטבוע בהן. אני לעומתן חשבתי שילדים זו ברכה (כשהם בסביבה לזמן קצר), שאמהות היא אחריות ענקית (עדיין) ואני מודה (רק לא להזדעזע) שתינוקות בימיהם הראשונים הם, בעיניי, לא הדבר הכי יפה בעולם! אבל עכשיו שזו אני במסע ההתעברות, אני מודה, שמדי פעם אני פוזלת בחיוך לילדים שחולפים על פניי ברחוב, מסניפה את הריח המתוק של תינוקות רכים ומתענגת על המחשבה שבתוכי גדל נסיך קטן. לשוטטות הבלתי נלאית בחנויות הבגדים תוך בהייה בחלונות הראווה (כדי להתעדכן, לצערי, פחות לקנות) נלווות החלטות אופנתיות הקשורות ל"כרכרה" שתסיע את הנסיך בדרכיו הראשונות בעולם (כן, כן, מעבר לנוחות יש פה גם החלטה אופנתית) וכן צבע החדר או עיצוב הרהיטים שיהיו חלק בלתי נפרד מממלכתו הקטנה. בנוגע לאופנה, מלבד שזיפת עיניים בקולקציות הקיץ הנפלאות אין באפשרותי לגמוע את כל ההיצע שקיים (לראשונה לא מטעמים כספיים) מאחר ומידות גופי לא יכולות להכיל את כל הפריטים האופנתיים שאני חומדת בהם ולכן אני מפנה את תשוקותיי האופנתיות להגדלת אוסף האקססורייז שלי. נעליים, תיקים, קשתות, שרשראות. אני תרה ומגלה מעצבים חדשים ומוכשרים ומשחקת עם היכולת לשנות את בגדי ההריון באמצעותם כך שלכל תקופה יש את היתרונות האופנתיים שלה. חשוב לי לציין שהאופנה מפרגנת מאוד לנשים בהריון וכיום, יותר מתמיד, ניתן להיות הריונית עם סטייל. בנוסף, מעבר לדילמות ההריון, את התקופה האחרונה אני מקדישה לריהוט הבית במושב שאליו נעבור עוד חודשיים. עליי לציין שזו חוויה מדהימה לתור אחר הפריט המיוחד ולעצב חללים שלמים באמצעות מספר פריטים. למי שתוהה גם כאן חלים "חוקי סטיילינג" רבים, כגון: שילובי צבעים. התהליך מדהים ואני מאמינה שבקרוב אעשה על זה פוסט בפני עצמו.

שמלה- "אחיות", חגורה- מחנות בתל אביב, סנדלים- "שולה", שרשרת- diva, קשת לשיער- אקססוריז

נחזור לאופנה, האאוטפיט שבחרתי ללבוש מורכב משמלה הורסת של המותג "אחיות" של האחיות מיכל ואורלי מלמד. האחרונה בתהליך התעברות בעצמה ולשמחתי, לרגל האירוע השיקה לאוויר העולם את השמלה המופלאה הזו שמרככת את תהליך הגדילה הטבעי שמתרחש במהלך ההריון. הבד שלה כל כך רך והיא קסומה בעיניי (רכשתי אותה בחודשים הראשונים להריוני (מתנת הריון ראשונה מהוריי הנפלאים), התאהבתי בה ללא קשר למצבי החדש, ולהפתעתי גיליתי שהיא מיועדת גם לנשים בהריון). מילה אחרונה בנוגע לתמונות. יצרתי אותן בהשראת המחשבה שליוותה אותי עד היום שפריטי האופנה שלי הם "ילדיי" ומטבע הדברים הקדשתי להם את כל מרצי ואהבתי. כעת האהבה תתחלק עם הנסיך הקטן. לפחות בפוסט הזה הוצאתי אותם לשחק במגרש המשחקים וגם את עצמי!!! אני משאירה אתכם עם התמונות ומאחלת לכולכם שבוע קסום, עד לפעם הבאה!!!

ילדות בראי הזמן

לאחרונה יוצא לי להרהר לא מעט על חלקי בעיצוב אופיו של בני. על חלקי בתוך המציאות שלתוכה הוא יוולד והאם כוחי יהיה כל כך איתן מול כמות הפיתויים ש"דור השפע" גדל לצידו? ההרהורים הללו מחזירים אותי לא מעט לילדות שלי. אני מניחה שכל דור, באשר הוא, נוטה להסתכל על הדור הצעיר (במיוחד הזקנים שבחבורה!) ולסנן בין שיניו "כשהיינו צעירים הדברים נראו אחרת". אמנם, היום יותר מתמיד, אני מרגישה שבגרתי אך אני רחוקה מלמלא את הפרק האחרון בחיי ובכל זאת גם אני מרגישה שנוף ילדותי היה שונה. היה בו פחות שפע ויותר תמימות. היה בו פחות חדשנות ויותר תחכום. כשרציתי לשחק לא עלה בדעתי לגשת לחנות הצעצועים הקרובה ולרכוש משחק חדש אלא חשבתי כיצד אני מייצרת משחק חדש מהחומרים שעמדו לרשותי (סדין ושני מוטות לאוהל או אבנים לשחק "קלאס"). כשאני מסתכלת היום על ילדים קטנים אני מרגישה שהם כל כך שבויים במרדף אחר הדבר החדש הבא עד כי הם אינם חווים עד תום את מה שנח בכפות ידיהם. שהם כל כך רוצים כבר להיות מבוגרים עד כי הם שוכחים להנות מהיתרונות שבעצם היותם ילדים. אני מודה שלהורים יש חלק בלתי נכבד מהאחריות לדבר. אם בעבר מסיבות יומולדת מאושרות (הזכורות לי) כללו, משחק הכיסאות, השחלת נר לבקבוק, מציאת טופי בערימת קמח וגולת הכותרת הייתה שקיות ההפתעה הפשוטות שחתמו את האירוע המוצלח, הרי שהיום אני מסתכלת סביבי ונדהמת לגלות שנסיון ההפקה הנדרש בחייו של זוג אינו מסתכם בהפקת חתונתו או במסיבת הולדת הבן/הבת אלא בחיפוש אחר מסיבת יומולדת מושלמת שכוללת ג'ימבורי משוכלל (שלא היה מבייש פארק שעשועים), יום הולדת נסיכות הכולל מניקור ופדיקור (כאילו דא...) או ליצנים ולהטוטנים פרי קרקסים למיניהם. ברור לי שזה מאוד פשוט להיות חכמה היום וברור לי שלעמוד מול פניו המתוקים של ילד הכמה להיות "כמו כולם" בחוזקה אינה משימה פשוטה בכלל אבל לשם מה אנחנו ההורים קיימים אם לא כדי ללמד את ילדינו להנות מהדברים הבסיסיים בעולם של שפע? להציב גבולות? כפי שציינתי ההרהורים הללו החזירו אותי לילדותי שלי שבה "דרדסים", "טוב טוב הגמד", "הקטקטים" "רחוב סומסום", "הצריף של תמרי", "רגע עם דודלי" , "פרפר נחמד" ו"ריצ'רץ'" היו חלק בלתי נפרד מההווי היומיומי שלי. מנגינות התוכניות הללו לעד יעלו על פניי חיוך מתוק ומבט חולמני שמיד ילווה בתמונות שירצדו במוחי. את התוכנית האחרונה "ריצ'רץ" אהבתי במיוחד. תמיד רציתי להיות חלק מחבורת הפלא הזו ואולי בשל כך לאורך השנים פיתחתי חיבה לחולצות פסים. מעבר לעובדה שהן משתלבות כמעט עם כל פריט לבוש הן גם משדרות קלאסיות. על אף העובדה שהן מקצרות (למי שלא יודע פסים לרוחב נוטים לקצר), וכפי ששמתם לב לא יזיקו לי עוד כמה סנטימטרים, אינני מוכנה לוותר על פריט הלבוש הזה.

מבט מהצד על הבטן ופירוט- חולצה- דינה גלס, חצאית- A.A, סנדלים- fornarina, צמיד- diva

לזכר נוף ילדותי יצרתי אאוטפיט המורכב מחולצת פסים מיוחדת מאוד של המעצבת "דינה גלס" (אחת המעצבות המוכשרות ביותר בארץ), שלא מפסיקה לקצור מחמאות בכל מקום שאליה היא מגיעה, חצאית שחורה של אמריקן אפירל, סנדלי זהב שרכשתי שנה שעברה בפירנצה של פורנרינה (חברה איטלקית אהובה עליי שאני מקפידה לרכוש פריט אחד שלה בכל פעם שאני מגיעה לארץ הספגטי) וצמיד שלראשונה ראיתי על בלוגרית ומצאתי אותו לאחר מכן בארץ ב- DIVA . מקווה שהשבת שלכם הייתה שלווה. אני מרגישה מצויין לכל השואל. פשוט נפלא. הייתי שמחה לשוחח איתכם לעיתים קרובות יותר אך לצערי הזמן שלי קצר והמלאכה מרובה. מאחלת לכם שבוע מעולה. נתראה בקרוב!!!

קציר חיטים

זה זמן רב שאני רוצה להצטלם בשדה חיטה צהובה. מראה השיבולים הרוקדות ונעות מצד לצד לצלילי מנגינת הטבע הקסים אותי מאז ומתמיד. שנייה לפני שקוצרים את עמודי החיטה והשעורה, כשעוד כוחן במותניהן החלטתי שלכבוד חג השבועות אלך לתור אחר שדה שכזה. לכבוד המאורע התלבשתי בחולצת השבועות שלי. כשרכשתי אותה המחשבה שהיא תהיה חלק ממסורת החג אפילו לא חלפה במוחי אך מראה ה- "בוא נצא במחולות" שהיא משדרת והפריחה שבה היא מתהדרת הופכים אותה לחולצת שבועות קסומה. ישנם שני חגים בשנה שאני אוהבת להתלבש במיוחד עבורם. חג הפסח שבו אני מחפשת בדרך כלל את השמלה החגיגית ביותר ללבוש בערב החג וחג השבועות. בשניהם אני לא ממש נצמדת לכללי הטקס או הלבוש ובאף אחד מהם אני לא בוחרת בלבן כדי להפגין את חגיגיותי. שוב, כרגיל, אני נותנת את הפרשנות האישית שלי למלבושי החג.




כך עשיתי גם בחג הקציר. רציתי להיראות כמו נערה העולה מן השדה, במראה מתקתק וכפרי. (אמנם כבר אינני נערה והבטן הקטנה שצומחת מעידה שאני אמא בהתהוות אך כמה נחמד להפליג בדמיון מדי פעם) לשם כך לבשתי את חולצת הקציר שלי שנרכשה בקאלה (בכל פעם שלבשתי אותה היא מיד גררה תגובות, חלקן נלהבות וחלקן חוקרות מה עלה במוחי כשרכשתי אותה. זה בסדר! אני רגילה שחלק ממלבושיי אינם מתקבלים בהבנה מלאה, אך חשוב לזכור שאנחנו לובשים את הבגדים ולא אף אחד אחר!!!) השרוולים התפוחים ומראה בת הכפר שהיא משדרת היו בסיס איתן להחלטה להביא אותה הביתה. לחולצת הקציר ציוותתי חצאית מתנפנפת בצבע ירוק שרכשתי בעבר מ- tnt . ענדתי קשת כחולה בשיערי ויצאתי אל שדה החיטה. את החג חגגתי באווירה משפחתית קסומה. היו כל מיני מאכלים שהמשותף להם הוא גבינות וטעם טוב, אנשים מקסימים, שמחת חג שהפכה את כל האירוע למיוחד וכדי להצדיק את היותי נערת קציר הלכתי לשדה חיטה סמוך וקצרתי (במספריים) שיבולים לקישוט האירוע.

מקווה שגם אתם נהנים. שיהיה חג שבועות שמח וסוף שבוע קסום...

פלא החיים ואווירה איטלקית.

כן,כן, אני יודעת, אני כזו גרועה. בזמן האחרון אני פשוט מתנתקת ונעלמת מהחלל האינטרנטי. נראה לי שהגיע הזמן לומר מהי אחת הסיבות המהותיות שבגללן זה קורה... עד כמה שאני אוהבת אופנה והיא חלק בלתי נפרד ממי שאני, בתקופה האחרונה נכנס "מרכיב" חדש, מרגש ומקסים לחיי. מעבר להיותי אישה, בת זוג לאישי היקר והאהוב, בת של הורים מקסימים, חברה של אנשים מדהימים שזכיתי להכיר ושילוו אותי בחיי...היום אפשר גם לומר שאני....אוטוטו...אמא!!!

כן, כן, מתחוללים בתוכי מעבר לרגשות, שאיפות, חלומות, ציפיות, תשוקות- גם חיים. עולל קטן שהוא פרי אהבתנו הנפלאה של אישי ואנוכי. פלא החיים! ואני עוברת תהליך מרתק שלעיתים נדמה כאילו אני צופה בו מהצד מאשר משמשת כשחקנית ראשית וממשית בתוכו. אל דאגה אינני מתכוונת להפוך להיות מהנשים הללו שכל עולמן התרבותי והרגשי סובב סביב זעטוטי הבית וכל מה שיעניין אותי מעתה ואילך זה בגדי ילדים, עגלות, טיטולים וכו'(טוב, נו, זה מעניין אבל לא רק) אני עדיין אוהבת להתלבש ולהנות מהחיים (למען האמת) יותר מתמיד, אבל אני מודה שבחודשים האחרונים הדבר שהכי עניין אותי זה הנסיך הקטן שצומח בתוכי. גם מבחינה אופנתית אני לאט לאט חושפת עוד ועוד אינפורמציה בנוגע לבגדי נשים בהריון. עליי לציין שחששתי שההיצע יהיה דל ומאתגר מבחינה אופנתית, אך אם בעבר המצב היה קשה הרי שהיום שדות הפרחים המעוברים האופנתיים מלאים כל טוב ולא רק שניתן למצוא דברים נפלאים ברשתות האופנה ובחנויות המעצבים אלא שישנן מספר מעצבות בגדי הריון מפתיעות שתורמות מכישרונן ומפיקות ממתקים מתוקים להפליא.
בסוף השבוע האחרון הייתי בטוסקנה. מזלי הטוב מאפשר לי לבקר במחוז איטלקי זה לא מעט ועליי לציין שבכל פעם מחדש אני נפעמת מיופיו של הטבע הציורי. בדרך כלל אני שמה את פעמיי לכיוון פירנצה (בירתו של מחוז זה) כדי לתור אחר מציאות אופנתיות אולם הפעם החלטתי להנות עד תום מהנופש הפסטורלי ולסייר בעיירות טוסקניות קטנות מתוקות הנמצאות באזור קיאנטי (ששייך למחוז טוסקנה ומשתרע בין פירנצה לסיינה) ולקנח בסן ג'ימיניאנו שהיא עיירה עתיקה הממוקמת על פני גבעה בגובה 334 מטר. האוכל האיטלקי המשובח, היין המבשם, האנשים הקסומים, הנוף המשכר וכמובן אישי לצידי החדירו שלוות נפש לתוכי ונהניתי מכל רגע.

הבית שלנו בסוף השבוע האחרון antico casale della selva

את הטיול התחלתי עם אאוטפיט פשוט למראה האהוב עליי וכולל טייץ שחור ( A.A) , טוניקה לבנה (מנגו), ווסט מתוק (urban outfitters) , שרשרת שעון (אפרת קסוטו) ונעלי בובה שהם מציאה אמיתית שעלו רק 50 ש"ח.



מבטיחה להשתדל לבקר לעיתים קרובות יותר... בינתיים אשאיר אתכם עם תמונות קסומות מטוסקנה ואיחולי שבוע מקסים! אריבדרצ'י...

אקלקטיות

אחד הדברים היפים באופנה הוא היכולת להרכיב מלתחה ממגוון רחב של פריטים ובעיקר סגנונות. פריטי וינטג', מותגים, פריטים קלאסיים שאפשר לדעת מהיום הראשון שרוכשים אותם שהם ילוו אותנו שנים רבות, רכישות בשווקים, בגדים שמוצאים בחיטוט ממוקד בבית סבתי (במטרה למצוא בגדים של אמי בצעירותה), בגדים טרנדיים שבוודאי ייעלמו מהר מהארון או ישכבו לנצח במדף חבוי ויפונו בסופו של דבר. מי שמתמקד בתחום אופנתי אחד מפספס בעיניי עולם ומלואו. כל הכיף באופנה זה שהכל מותר! כך שאפשר להתנסות ולשלב פריטים ב- 20 ש"ח עם חצאית מעצבים וזה ייצא הרבה יותר מעניין וחדשני מאשר מראה נוצץ ומנקר עיניים (ממותג מכף רגל ועד ראש). כשרוצים להתחדש, ארון אקלקטי מאפשר זאת בקלות. ריבוי פריטים מעורר השראה ובאמצעות שילוב מגוון אפשר לתת טרפנטציה שונה לבגד זנוח או לפריט שנלבש כבר בעבר באמצעות מעט יצירתיות (זה גם מרגש וגם זול יותר מלרכוש פריט חדש). עכשיו שפרק עונתי חדש נפתח במחוזותינו זה הזמן לחידוש ולסידור ארון הבגדים, לניעור פריטים שלא זכו לתשומת ליבכם ולחידוש המלתחה. זה הזמן לבחון את המלתחה לעומק. להתבונן ולזהות איזה סגנון השתלט על המדפים בארונכם ולרכוש פריט אחד שייקח אתכם למקום שלא הייתם בו עדיין.

התכנון היה להיות ללא הג'קט אבל מזג האוויר ההפכפך הזרים רוח קרירה תכופות.

בשבת האחרונה גם אני בחנתי את מלתחתי. אישי ואני החלטנו לפנק את עצמנו בארוחת צהריים זוגית ולרגל המאורע החלטתי ליצור מראה אקלקטי ככל הניתן. הארון שלי מורכב ממגוון פריטים שלעיתים אני עוצרת ושואלת את עצמי האם יש לי סגנון מוגדר? אמממ...שאלה טובה....בכל מקרה לרגל האירוע החלטתי לנצל את הימים הקרירים הספורים שעוד נותרו לפני בוא הקיץ באמצעות מראה שכבות עדין ואקלקטי. חילצתי חצאית בובתית בעלת מותן גבוהה עם עיטורים אתניים שנרכשה בחנות תל אביבית אהובה ולא זכתה להופעות פומביות זה זמן מה, הכנסתי לתוכה גופייה פשוטה שנרכשה בשוק בפראג, נעלתי מגפונים של replay שאתם כבר מכירים, התעטפתי (למקרה של קרירות) בז'קט ג'ינס ישן שנרכש בחו"ל (אחת הרכישות המוצלחות ביותר). לטאץ' סופי תיבלתי בשרשרת שמצאתי בדוכן קסום בנחלת בינימין ועלתה לי 30 ש"ח בלבד (וזוכה לשבחים שממזמן כיסו את ההשקעה).

בגלל השמש הצורבת והניגוד בין השחור והלבן קשה להבחין בתחרה המעטרת את הגופייה. מאחר ואני פדנטית בנשמתי חשוב לי שתיראו מקרוב את הדוגמא ובאותה הזדמנות את השרשרת.

זה היה מרגש לחבר צירוף שונה מהרגיל ולקחת בגדים מכל קצוות המלתחה שלי שלא נפגשו זה עם זה ופשוט לשלב אותם ביחד באופן שונה מהרגיל. מחשבה, קורטוב יצירתיות והתוצאה שיצאה שימחה אותי.



שיהיה שבוע מקסים וחג עצמאות שמח לכולם...

ג'קט ג'ינס-של המותג levis נרכש ב- urban outfitters, גופייה- שוק בפראג, שרשרת- נחלת בינימין, חצאית fillya, גרביונים- ניו-יורק, מגפונים replay

ילדה נשארת ילדה

אחרי מספר לא מבוטל של שנים כשרוחות השינויים הובילו אותי ככדור פורח בנתיבי המציאות גיליתי שככל שאני מתבגרת החיים הופכים לשלמים, משתקפים בזווית הנכונה (בלי דרמות) וכמובן לא מפסיקים לאתגר. ככל שגדלתי בשנים קרו לי רק דברים טובים. בכלל אני מאלה שפורחים מאוחר בכל דבר... הבגרות טומנת בחובה לא מעט אתגרים וההחלטות הופכות לעיתים להרות גורל מה שגורם מדי פעם לאווירת כבדות ורצינות תהומית. בגלל רגעים שכאלה אני שומרת לעצמי רגעי קסם קטנים וילדותיים ומשתדלת מדי פעם לשחרר מכדורי הפורח (שמניע אותי במסע החיים) שקי חול צבעוניים ומשמחים כדי לשמור על שפיות. אם נתרגם זאת לאופנה אז אני נהנית לעיתים להשיל מעליי את הבגדים הקלאסיים (שאני מאוד אוהבת) ולהתעטף בבגדי קז'ואל. מאז ומעולם הייתה לי חיבה לחיבור בין הג'ינס לסניקרס. נעלי האולסטאר והאדידס היו בעבר חלק בלתי נפרד מכף רגלי. בתנועה אוטומטית הייתי משכימה מדי יום ונועלת אותן. כל יום! עם השנים הפכתי יותר ויותר לאישה ותחביב הנעליים נדד למחוזות יצירתיים, נשיים ומחודדים.

סריג, ג'ינס- fornarina, סניקרס- אדידס, צמיד- שוק הפשפשים

כך היה השבוע. לבשתי ג'ינס ונעלי סניקרס אהובות. את התבשיל תיבלתי בסריג שחמדתי במשך תקופה ארוכה. הסריג מבית היוצר היצירתי fornarina. כמו הרבה דברים טובים, מדובר במותג אופנה איטלקי מהחביבים עליי ביותר המוכיח שבארץ הספגטי והפרמז'ן הגנים אף פעם לא מאכזבים. למה פורנרינה נחשבת למותג הקז'ואל השווה ביותר עלי אדמות בעיניי? מיכוון שהבגדים שלהם תמיד נגועים ביצירתיות המעלה חיוך על הפנים. הפריטים תמיד מרגשים ומתחברים עבורי לאמנות. מדי עונה הם מציפים את עיניי במגוון רחב כל כך של כל טוב שבא לי לשתות כמה שיותר מזרם היצירתיות הזה. למי שבעל יכולת דחיית סיפוקים יבין שאין צורך ללבוש את הקולקצייה כולה מכף רגל עד ראש, אלא לבחור פריט אחד- זה יעשה את כל העבודה. (וירוקן את הכיס לתקופה ארוכה).

תמונה מקרוב של הנעליים

הצמיד שענדתי הוא הוכחה לכך שבזמן האחרון יש לי פטיש לפרפרים. שרשראות, צמידים, עגילים. כל מה שמלא בצבעים , בעל צורה פרפרית ומפזר יופי סביבו is fine by me
ומה יותר מתאים לאביב מאשר פרפרים?


זה מזכיר לי תמונות של פרפר נפלא שצילמתי בעבר.

המשך שבוע טוב. תודה לאישי על התמונות.

חזרתי....חג שמח!

שמלה- bravo, חגורה- tifa arts, נעליים- aldo

הרבה זמן לא ביקרתי ב"שדה השראתי". דברים קסומים וטובים מאוד עוטפים את חיי (כרגע אינני יכולה לחשוף עוד במה מדובר אבל אני מבטיחה שבקרוב אשתף אתכם) והיה חשוב לי להקדיש להם את מלוא תשומת ליבי. לצערי יצא שהבלוג ננטש תוך כדי התהליך. ההתנתקות מהבלוג שימשה עבורי שיעור מלמד ומשחרר. אם בתחילת דרכי כבלוגרית מצאתי את עצמי יושבת מול מסך המחשב שעות על גבי שעות ובין לבין מנהלת את חיי, הרי שזמן הניתוק היה סוג של גמילה מתונה והגעה למסקנה שהבלוג הוא חלק מחיי וברצוני להקדיש לו זמן אך לא על חשבון חלקים אחרים וחשובים. חודש ימים מצאתי את עצמי מתעסקת בחיים שמעבר למקלדת ולמסך, אני מודה נהניתי מכל רגע, וחזרתי בכוחות מחודשים. המון דברים קרו בתחום האופנה ובכלל, בזמן שלא הייתי ושלא תחשבו לרגע ש"לא ידעתי או לא שמעתי". לחיות ולנשום אופנה זה עבורי כמו ללכת לישון בסוף היום, לצחצח שיניים, לאכול. זהו צורך ולא הכרח. אז ככה, "בזמן שישנתי" טופ שופ פתחה סניף בסנטר (ששם כבר הספקתי לבקר), מעצבות האופנה הישראליות "רוס אווטה" פתחו חנות ראשונה (ומדהימה), עדיין לא ראיתי את הסרט "וידוייה של שופוהוליק" (חשוב לסמן לעצמי ביומן), מצאתי את הסריג (של פורנרינה) ששבה את ליבי בקסמיו ומחירו היקר הדיר שינה מעיני במשך שבועות ספורים ב- 40% הנחה (נראה לי שההמשך ידוע), תל אביב העיר שלה אשמור אמונים לעד חגגה 100 ונראתה טוב מתמיד, גיליתי עוד חנויות יד שנייה מקסימות בתל- אביב, גיליתי "פטיסרי" מתוק להפליא ברחובות, התוודאתי לטרנדים שעתידים לקרר את הקיץ ו... בעיקר נחתי ונשמתי אהבה.


אני אוהבת את חג הפסח. אווירת ה"חירות" (אם תרצו לקרוא לזה כך) הקסומה, המשפחתיות המחבקת והתחדשות הנפש והטבע הם חלק מהיתרונות שאני מייחסת לתקופה זו של השנה. כמו כל עם ישראל גם אני מצאתי את עצמי באחד מרבבות הפסטיבלים והאטרקציות שגדשו כל חלקה פורחת טובה בארץ. השבוע שמנו את פעמינו (אישי ואני) לכיוון עין הוד לפסטיבל האקוספרה. פסטיבל נפלא ויוזמה ברוכה. הפסטיבל הוא אירוע אקולוגי המאגד יוצרים מוכשרים וחברות אוהבות סביבה שבחינניות מעביר את רעיון "שימור כדור הארץ". במקום פעלו דוכנים שהציעו מוצרים שמוחזרו (תיקים וחגורות העשויים מצמיגים, שולחנות העשויים מניירות ממוחזרים), התקיימו פעילויות והפעלות נפלאות ל"גירוי" הדור הבא וכן, התקיימה תערוכת אמנות בינלאומית בנושא איכות הסביבה והיחסים בין האדם לסביבה הטבעית..


בנוסף, זו הייתה הזדמנות מצויינת לשוטט בעין הוד. למי שלא יצא להגיע לפתחי כפר האמנים מומלץ לסור לשם בהזדמנות הראשונה. מיקום הכפר השוכן על שלוחה של הר הכרמל, מוקף מטעי עצי זית עתיקים וגבעות ירוקות שמדרונותיהן גולשות לחופו של הים התיכון הכפר מלא בקהילת אמנים הפותחים את בתיהם בלבביות כובשת. היצירתיות משתקפת בכל חלון, דלת, שלט לבית וגלריה שמכילה כל טוב. אחרי הליכה שלווה בסמטאות הציוריות, סיור בגלריות הפזורות בכל פינה ואווירה מלאת השראה שחילחלה לגופי החלטתי להצטלם. בקיץ אני הופכת לאישה של ממש. הרבה שמלות, חצאיות, בדים זורמים, צבעים. במקור השמלה המוצגת הייתה בעלת שרוולים ארוכים. מלכתחילה היה ברור לי שיופייה יבלוט יותר בקיץ. למרות הרקע השחור היא מעוטרת בפרחים מקסימים שנותנים תחושה של התחדשות ופריחה- כמו שאני מרגישה כעת. חג שמח....

היה חבל לי שלא תראו את הגזרה המתוקה והכיווצ'וצ'ים הנפלאים של השמלה מקרוב!

או את החגורה...