יום שישי, 26 בדצמבר 2008

RETRO SHOES

בזמן האחרון בא לי נעליים בגובה הקרסול עם חרטום מעוגל ושילכו מעולה עם חצאית או גרביונים. נמאס לי מכמות המגפיים הבלתי נלאית שברשותי בהתחשב בעובדה שהן מקצרות קצת את גופי הקומפקטי. אז התחלתי לחפש ולבחון את ההיצע שקיים, עליי לציין שממש המצב לא משהו בחוץ. רוב הנעליים באות בדמות מגפיים וכשכבר מופיע זוג נעליים מקסים יש להן עומס אבזמים ורצועות או שהן בעלות עקב אימתני שברור לי שיצטרכו לגרד אותי עם שפכטל מהמדרכה אם אתפתה וארכוש אותן. גם נעליים פתוחות יתקבלו בשמחה, כאלה שישתלבו יפה עם גרב מעניינת. כשצפיתי בארכיון התמונות שאני נוהגת ללקט מאתרי האינטרנט, נזכרתי בנעליים של Alix - עלמה צרפתייה שלמרות הקור ששורר במדינת הבאגט והגבינות נשארת נאמנה לנעליה הפתוחות.


זה מתאים לי כי באופן כללי החורף בארץ הוא לא כזה, איך נאמר, חורפי! מכמה סיבות. ראשית, למרות שכל שנה אנו מצפים לו בערך מחודש אוקטובר (אני כמובן מדברת על קור עז וגשם ולא על קרירות קלה), הוא בוחר להיכנס באיחור אופנתי. בעבר נהג להתברג עם ארבעת המינים כשהסוכות החלו להפציע ברחובות ובשנים האחרונות מגיע היישר לחגיגות חג האורים. כאילו מבקש להשתלב בתמונה מושלמת של נרות החנוכה המרצדים על אדן החלון כשטיפות הגשם זולגות בהשתקפות האור. שנית, גם כשהוא מגיע הוא מגיח לתקופה כל כך קצרה חודשיים- שלושה ושוב אנחנו מתחילים להרגיש את החום חודר מבעד לעננים. דבר אחרון והמשמעותי ביותר, בעיניי, זה כמות המשקעים שפשוט גורמת למפלס הכנרת לשקוע בדיכאון כבד מדי שנה ולנחלים להתייבש (בערך 40 ימי גשם בשנה). מעבר למשמעות הסביבתית שגשם בכמויות קטנות גורם לנו, כמו לחשוב על כל טיפ- טיפת מים שאנו משתמשים ובצדק (רמז עבה למי שלא מקדיש מחשבה לעניין), אם בוחנים את המצב מבחינה אופנתית אפשר למצוא בזה צדדים חיוביים. לעומת מדינות אירופה הקרות או ארה"ב איננו צריכות לחנוט כל איבר בגופינו מחשש מפגיעת קור ואנו יכולות להרשות לעצמנו לגרוב גרביונים דקים עם חצאית קצרה או לנעול נעליים פתוחות מבלי לחשוש ששלג כבד יארוב בדרכנו. בכל מקרה, הנעליים הללו החזירו אותי היישר לקולקציית קיץ 2007 מבית האופנה הצרפתי chlo'e. המעצבת phoebe philo's הצליחה להעביר מסר חד וברור "less is more" ובמקום ליצור נעליים בצבעים עזים או עמוסות לרוויה שאחרי עונה ייראו פאסה היא בחרה בגוונים שונים של לבן ושחור והפיקה נעליים על זמניות. הנעליים המתוקות האלה הן הנעליים האידיאליות לחורף הים תיכוני. הן בעלות עקב גבוה, סגורות בחרטומן (כדי שלא נירטב חס וחלילה אם יהיו קצת מים על המדרכה) ומתהדרות בחלקן הקדמי בשלוש רצועות עור. אני רוצה אותן!!! נדלקתי קשות!

הנעליים לקוחות מ- כאן

שימו לב עד כמה הן מושלמות עם שמלה. וכן, כן, הן קיימות גם בשחור.

chloe קיץ 2007

אמנם זה קצת חזרה בזמן אבל אחד הדברים היפים באופנה, לדעתי, זה העובדה שהיא ממחזרת את עצמה באמצעות שימוש במוטיבים מהעבר (והן לדעתי בהחלט נראות היום טוב כבעבר), אז החלטתי לעשות מעשה "רטרו" ולצאת לחיפושים אחר הדגם או זהה לו (וגם בגלל שמבחר הנעליים העונה לא ממש הפיל אותי מרגליי). אני יודעת שאת הנעל הזו ספק (מחיפושים קצרים היא טרם נמצאה) אם אוכל למצוא ב- e.bay אבל גם אם כן ,לא נעים לומר, אני לא ממש חובבת רכישות דרך האינטרנט, זה מוציא קצת את הכיף של למדוד, להרגיש, לחוות וחוץ מזה אני ממש לא יודעת מה מצבן האמיתי ואיך הן יגיעו אליי. עכשיו,בוא לא נשכח שמדובר בכל זאת בנעליים שכבר לא נמכרות בחנויות וגם אם הייתי יכולה להשיג אותן (נגיד אם הייתי נזכרת לפני שנה) נראה לי שמצבי הכלכלי לא ממש מאפשר לי לרכוש אותן. האפשרות הזו נפסלה (לעת עתה) אז התחלתי לחפש אלטרנטיבות אחרות (בעיקר במוחי). משהו שיחבר אותי לרצועות העור הדקיקות ולפי עקרון המחזור האופנתי הן אמורות להופיע בצורה כזו או אחרת. והנה, השבוע יצא לי להיכנס לחנות וראיתי נעליים שממש מהוות גרסה לא רעה בכלל למקור. אבל המחיר הופך את הנעליים ההורסות האלה לכל כך קרובות אך עם זאת רחוקות.

הנעליים מבית היוצר "shoemaker" (שימו לב לתג המחיר השערורייתי)

כפי שהבנתן, מדובר בנעליים של "שומייקר" – מותג מקומי, איכותי ומעניין שנמנה על קבוצת מעצבי נעליים (ביניהם שני בר) שהעלו את רף תחום ההנהלה בארץ. הנעליים שענבר יוסיפון יוצרת הן נעליים שיש בהן ניצוץ ייחודי שהוא הרבה מעבר לטרנד חולף. מדובר בעבודת יד ובכמות נעליים מוגבלת מכל דגם. בכלל, תפיסתה של ענבר היא שהנעל היא אינה פריט המוני והדבר ניכר בעיצוב. את הנעליים זכיתי לראות באדום ובשחור לכה, הן בעלות שתי רצועות דקיקות (לצערי אני לא ממש חובבת נעלי לכה, אבל אולי זה הזמן לשינוי, נראה) והן ישתלבו יפה עם גרביונים וחצאית קצרה בערב חורפי ים- תיכוני.

משיטוט באינטרנט (יותר נכון, חיפוש) מצאתי עוד זוג שמחקה בצורה טובה את המקור. הפעם של steve madden. הדגם נקרא crosbyy . אכן, גבירותיי, ההיסטוריה חוזרת!



בכלל, ל- Alix יש אוסף נעליים מתוק בדיוק כמו הבלוג שלה the cherry blossom girl (למי שלא מכיר מומלץ לבקר). זוג נעליים נוסף שמצא חן בעיניי היו "הנעליים ההולנדיות" (אני קוראת להן ככה כי הן מזכירות לי את הקבקבים ההולנדיות בחרטומן) שהן פרי יצירתו של...??? כמובן! גם של בית האופנה chlo'e. הפעם מסתיו 2006. משהו טוב מתרחש באגף ההנעלה שם.

chlo'e סתיו 2006

בכל מקרה הנעליים האלה מתאימות יותר לבחורות כמוני שסובלות מקור במיוחד אם כפות רגליהן חשופות. הן סגורות מקדימה אבל עדיין בעלות שלוש רצועות עור המסתיימות באבזם. בזוג הזה נזכרתי כשהגעתי לחנות הנעליים האהובה עליי במיוחד precious (פרישמן 63, תל-אביב) שמייבאים את נעלי fly היישר מממלכת ה- would you like a cup of tea (לונדון) שהן נעליים יצירתיות ובין הנוחות ביותר שכפות רגליי פגשו. ראיתי שם משהו זהה אבל הנעליים שממש דומות למקור לא (הכוונה ל-טרם) נמצאו בארץ אלא באתר האינטרנט ומאחר וחנויות רבות אחרות מביאות את המותג לארץ עדיין לא אמרתי נואש....


התמונות: מימין-נעלי chlo'e של Alix, משמאל- fly london

בכל מקרה עכשיו שהשבת נכנסה והחנויות ננעלו, אצבור כוחות לשבוע חדש של חיפושים ובינתיים שיהיה סוף שבוע חמים ונעים....חג שמח!

5 תגובות:

pea אמר/ה...

מממ.. נחמד כאן מאוד! אקפוץ לבקר שוב.
הנעליים של שומייקר מעלפות אבל המחיר באמת מזעזע - כ-800 ש"ח אחרי הנחה?! אאוץ'

kbp אמר/ה...

אכן מחיר כואב לכל הדעות. בגלל זה אני אמתין לשוק המעצבים אולי הישועה תגיע משם. אני שמחה שנהנית מהבלוג אני לומדת ממנו כל יום מחדש ונהנית מכל רגע.

Anat אמר/ה...

אהבתי את הנעליים של פליי לונדון. ראית אותם כאן? מה המחיר?

kbp אמר/ה...

לצערי ראיתי אותן באתר החברה. שוטטתי קצת בין חנויות המחזיקות את fly אך עד כה הן לא נמצאו. לדעתי הן לא הגיעו לארץ.

Unknown אמר/ה...

בלוג מקסים, תמשיכי כך!