אחת התמונות הזכורות לי לטובה מתקופת נעוריי התרחשה בכל שנה, שבוע לפני תחילת הלימודים. זירת האירוע: חנות הספורט השכונתית. המטרה: בחירת האולסטאר השנתי שלי. כן, כן, לפני שתתחילו להטיח בפניי הערות, כגון: "מה? זו נעל של ארסים." או "זו סתם נעל חסרת צורה". תדעו ששמעתי כבר הכל, אפילו מאלה הקרובים אליי ביותר, אבל דבר לא עצר בעדי לעמוד בגב זקוף ולהכריז שאני אוהבת את נעלי האולסטאר שלי. עד היום אני מחדשת תכופות את המלאי ומתהדרת מדי פעם בצבע חדש. אני טוענת שיופיין הוא בפשטותן, באמת! הולכות טוב עם סקיני, עם מכנסיים קצרים, עם ג'ינס, עם חצאית מתנופפת ותמיד הן יוסיפו שיק לא מתאמץ. בעוד שרוב הנעליים הגודשות את ארוני עדינות נפש, נעלי האולסטאר מבקשות להתפלש בחול ויודעות שבלאי רק מוסיף לקסמן. נעלי הבד המיוצרות על-ידי חברת convers רגילות לבוז מצד קהל הרוכשים שכן לא ממש שמו לב אליהן עד ששחקן כדורסל העונה לשם "צ'ארלס טיילור אולסטאר" ראה כי טוב והסב את תשומת הלב לעבר הנעליים ה"פשוטות". אולי הסיבה להתעלמות הציבור הייתה נעוצה בשליטת שני צבעים בלבד בעיצוב הנעל: שחור ולבן. דבר שהשתנה באמצע שנות ה-60 והיום ניתן למצוא את הנעל בקשת רחבה של צבעים (כשאדום, אפור-כחול וחום הם הצבעים האהובים עליי), בגרסה נמוכה וגבוהה, עם או בלי שרוכים. מסיור באתר החברה שמחתי לגלות שהיום העיצובים הרבה יותר נועזים ולא מתמקדים רק בצבעים בודדים אלא כוללים דגמים המורכבים מפאייטים ומהדפסים צבעוניים מרשימים. למי שמרים גבה עכשיו אשמח לציין שזו הנעל הנמכרת ביותר בהיסטוריה עד היום! מעצבי החברה השכילו להבין כי נעל שעל פניו נראית לא מתאמצת ועשויה מבד יכולה לשמש "בד קנבס" נפלא למשחק של הדפסים וצבעים, שהופך אותה לפריט אופנתי מושלם, לתוספת משובחת לאאוטפיט ומסוג הנעליים שמאפשרות לך להישיר מבט גדוש בסטייל ולומר בשיא הקוליות: "אני? התאמצתי? מה פתאום. פשוט מצאתי את הנעליים האלה זרוקות ליד המיטה. אני נועלת אותם בערך מכיתה ט'".
יום ראשון, 14 בדצמבר 2008
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה