נתחיל מזה שאספר סיפור שקצת ימחיש מי אני.
לפני כחודשיים חזרתי מירח דבש בארה"ב. חודש נסענו במרחבי ארצו של דוד סם ושבוע ימים שהינו בניו יורק. האמת שזו לא הפעם הראשונה שמזלי הטוב מאפשר לי לשהות בעיר המדהימה הזו שמעבר לאינספור המסעדות המעולות שבה (שבהן מספיק לשטוף את העיניים באנשים האופנתיים שפוקדים אותן על מנת לחוות שובע), המוזיאונים המדהימים : the museum of natural history, הגוגנהיים, המומה...וכן הסנטרל פארק שהוא הברקה גאונית המאפשרת להרגיש בטבע בעודך בעיר. אם לא די בכך, הרי שגולת הכותרת היא שפע החנויות והמבחר העצום של אופנה. ניו יורק היא באמת עיר שצורכת אופנה, נושמת אופנה ומדברת אופנה. מספיק להלך ברחובותיה ולהסתכל על האנשים שמסביב כדי להבין שאופנה נמצאת בכל מקום, כל היום!
כדי לא להתיש את בן זוגי וכדי להיות מסוגלת לנוע בדייקנות ובשלווה בין כל החנויות החלטנו על אסטרטגיית "הפרדת כוחות" ליומיים לקניות (בכל שאר הימים מדי פעם הצלחתי לשכנע אותו להיכנס איתי למספר חנויות "רק כדי לראות משהו"). מה אומר? אלו היו יומיים של אושר צרוף. כמובן עשיתי עבודת מחקר מקיפה באדיבותה של חברה- תושבת המקום ובעזרת אינפורמציה שדליתי מאנשים בכל פעם שחזרו משהות בעיר וכך ידעתי בוודאות לאן פני מועדות. התחנה הראשונה הייתה הסניף של urbanoutfitters. כשנכנסתי לסניף בפעם הראשונה בחיי, הרגשתי פרפרים בבטן כמו שבפגישה הראשונה מבינים שזה זה! הרגשתי שאני מרחפת בחנות ובכל דבר שנגעתי היה מגע של קסם. שם רכשתי קרדיגן בצבע לילך הורס שבקלות יכול לשמש כפריט ליום יום ולהתאים גם כבגד יפה לערב בשילוב עם גופייה (שצצה לה בין הקולבים)בצבע בז' המעוטרת בעלים עם נגיעות זהב. אח, איזה נחת!
חלק מהרכישות השוות מ- urbanoutfittersאחרי זה נכנסתי ל- loehmann's שזו חנות בסגנון "century 21" . למי שלא מכיר, זו חנות שמאכלסת את מיטב מעצבי העל במחירים זעומים (יחסית למחירים הרגילים בהם מרכולתם נמכרת), מציעה ג'ינסים כדוגמת seven ו- true religion ועוד מותגים שבארץ נמכרים במחירים מופקעים. על אף סלידתי מחנויות עמוסות לעייפה בכל טוב אך חסרות סדר, ההשתוקקות למצוא את הפריט הקלאסי שיחזיק בארוני שנים אינספור אפשרה לי שלא להרגיש את המתרחש סביבי. חשוב להסביר, היום לאחר שנים של צריכת אופנה אני מעדיפה להשקיע בפריטים קלאסיים ובסיסיים שיהוו את הבסיס למלתחתי ומידי פעם להוסיף בגדים שיתרמו חיוך וצבע. היום, יותר מתמיד אני מאמינה שאני יודעת לזהות רמת גימור גבוהה, בדים איכותיים ופריטי אופנה שהם יצירות אומנות(לדעתי)....ממש כך! ולכן אתם יכולים לשער מה גדולה הייתה שמחתי שמצאתי חולצה של marc jacobs במחיר שחולצת מעצבים עולה בארץ. המגע של החולצה, שימת הלב ל- details (שזה ישר קונה אותי), הצבע האפור שאהוב עליי, הכל היה מושלם! ולאחר מדידה הבנתי שזו אכן נעל הזכוכית שהמתינה רק לי!
כדי לנסות להמחיש את המגע הנעים של הסוודר אציין שהוא עשוי מצמר ואחוז קטן מאוד אך מורגש של פרוות ארנב (דבר שגיליתי אחרי הרכישה)marc by marc jacobsמעבר לרכישות טובות ואחרות שעשיתי אני מתגאה בשני מעילים שקניתי ושמאפיינים אותי מאוד. האחד של free pepole חברה יצירתית וצעירה שמצליחה ליצור פריטי לבוש מתוקים ורומנטיים באמצעות דגש על הפרטים הקטנים שבבגד. (בארץ אפשר למצוא אותם ב- "ביג טום" שבשינקין ולאחרונה גם בדיזינגוף סנטר, במחירים שערוריתיים!)
המעיל במבט ראשון נראה כאריג שנועד לריפוד ספות ועליי לציין שלולא עידוד מצד בן זוגי לתת לו הזדמנות שנייה לא הייתי מעיפה בו מבט נוסף, אך היופי שבבד, המראה הוויקטוריאני והעובדה שהוא נראה כפריט אומנות שבו את ליבי. המעיל השני הוא כבר פריט קלאסי. מעיל שחור pea coat מבית המעצב calvin klein (על אף העובדה שכפי הנראה אני מצטיירת כעמוסה בכסף, כל מי שמגיע לארה"ב יודע שאת בגדי המעצבים האלה ניתן לרכוש במחירים מעוררי גיחוך לעומת המחירים שהם נמכרים בארץ).
ה- pea coat נמנה על הפריטים שנרכשים בהווה אך נלבשים לנצח. במקור המעיל היה מיועד למלחים בחיל הים האירופאי והוא מאופיין בדש רחב, מפתח חזה כפול, כפתורים גדולים וכיסים אנכיים או נטויים. בכל מקרה בצבע שחור הוא בהחלט מהווה פריט timeless שנועד להכריז: אני גדולה וראויה למעיל איכותי וקלאסי.
ובכן, זהו בקצרה פירוט קצר של מעלליי בעיר הגדולה ושל חלק מהרכישות שביצעתי. זה בהחלט מאפיין את הציר שבו אני נעה בין תעוזה לקלאסיקה. כנראה שגדלתי אך אני מסרבת להשיל מעליי את הניצוץ הילדותי והעליז. משאירה אתכם עם עוד תמונות. עד הפעם הבאה.
free pepole
black pea coat
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה