יום שבת, 28 בפברואר 2009

הזדמנות שנייה







כנכדה לתופרת מוכשרת שבמבט אחד בחלון ראווה יכולה לשחזר אחד לאחד כל יצירה אופנתית (לצערי היום כבר אין באמתחתה את הסבלנות והיכולת לעשות זאת) גדלתי בין ערימות בדים. רעש שקשוק המחט חקוק בליבי כנעימה מוזיקלית, אני רגישה לתפירה בינונית ומגע ידי יודע לזהות טיבו של בד לטוב ולרע. במשך שנים רבות סירבתי להיכנס לחנויות בעלות דימוי זול הידועות באיכות מוצר נמוכה אפילו אם פירוש הדבר היה לשלם עבור עקרונותיי מחיר כפול. עם הזמן החיים לימדו אותי שעקרונות זה דבר חשוב ויפה רק שלפעמים צריך לא מעט כסף לממן אותם! בנוסף הבנתי שחווית איתור הפריט הנחשק קוסמת בעיניי באותה מידה (אם לא יותר) כרכישתו וכך יצא שחנויות שמהם בחרתי להדיר את רגליי בעבר זוכות היום לביקורים מצידי ואני שמחה על כך. אפילו זארה (יסלחו לי כל חסידות הרשת שביניהם גם אני נמנית) הייתה חנות שבעבר סירבתי לפקוד בשל איכות התפירה הבינונית והיום הפכה לביתי השני. (לצערו של מנהל הבנק שלי ולשמחתי). בכל מקרה, כמו שאומרים, דברים משתנים, אנשים משתנים. אז נחזור למלבושיי... את השמלה רכשתי ברשת "irit" שלא יכולתי לשער שיבוא יום ואעטוף את גופי באחד מפריטיה. הייתה לי דעה מאוד ברורה בנוגע לקהל היעד של החברה וגם הפריטים לא קסמו בעיניי. אבל רצה הגורל ויום אחד מתוך רצון להעביר את הזמן, בעת המתנה לחברה, החלטתי להיכנס לחנות. השמלה הזו שבתה את עיניי במבט שני כי היא מסוג הפריטים שלא ממש צובטים את ליבך במבט ראשון ואילולא עקשנותה של המוכרת שהפצירה בי "תנסי. אני מבטיחה לך שהיא נראית אחרת על הגוף" (איזו אמירה מקורית, הא?) והעובדה שממילא היה לי לא מעט זמן לשרוף, יכול להיות שלא היינו קשורות היום בגורל אחד. (השמלה ואני. לא המוכרת). אז מה כן שבה את ליבי? הכפתורים בצבע הכסף, בד הטריקו הלא מחייב המספק קרקע פורייה לפסל את השמלה בגזרתה הנוכחית, הצבע האפור- כהה ואורך השרוולים שמאפשרים לי להשחיל חולצה מתחת וליצור משחק שכבות עדין ומעניין. אני מודה שעד היום לא מצאתי עוד פריטים ששבו את ליבי ברשת (כבר הפסקתי לנסות) אבל בכל פעם שאני עוטה את שמלת ה- "במקרה נרכשה שלי" אני קוצרת מחמאות ושאלות בנוגע למוצאה. (כשאני חושפת את המקור לעיתים לא מאחרות להגיע תגובות כמו- "באמת?"). אז את השמלה הזו לבשתי השבוע באחד הימים החמימים יותר בשילוב עם גרביונים כחולים כהים ליצירת מראה מאורך, עטפתי את כפות רגליי במגפוני ה- Replay (שבהחלט זקוקים לפגרת קיץ) והוספתי אקססורי בדמות חגורת ניטים וצעיף קטן. שוב קיבלתי תשבחות שמיד העלו במוחי את המחשבה שאפשר להכניס את זה לספרי הפסיכולוגיה כדוגמא לשיעור ב"דעות קדומות" או לפחות כדוגמא למשפט "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו". שיהיה שבוע חמים ומקסים.

שמלה- irit, חגורה- zara, צעיף- urbanoutfitters, מגפונים- replay


2 תגובות:

way2yellow goes active אמר/ה...

השמלה באמת חמודה, אבל אני בהחלט נמנעת מאירית. ולא בגל לאיכות, פשוט לא מתחברת לערכים שהרשת הזאת מעבירה. אני כבר מעדיפה לקנות משהו באלנבי.
איזה יופי שמצאת זמן להצטלם בשבוע האחרון כי מרוב שהיה קר ורטוב לא היה לי חשק וגם לא עדכנתי את הבלוג.

kbp אמר/ה...

תודה:) אמנם ניסיון אחד לא שינה את דעתי הכללית על הרשת אך הוא בהחלט זיכה אותי ברכישה שמשמשת אותי נאמנה.באשר לבלוג, כילדת חורף אני פורחת בסופי השבוע האחרונים, עם זאת מזג האוויר לא איפשר לי להיות יצירתית ומצאתי את עצמי מצטלמת בגבולות המצומצמים של ביתי.