יום שלישי, 24 בפברואר 2009

רבותי ההיסטוריה חוזרת...

אומרים שהאופנה ממחזרת את עצמה. אומרים שמה ששייך לנחלת העבר מתעורר מדי מספר שנים לחיים חדשים. אומרים??? נשמע כמו קלישאה, לא? בעת שצפיתי בתצוגות האופנה הוט קוטור 2009 נדמה היה לי לרגע שיצירות העבר קמו לתחייה. האמת שזה נשמע לי די הגיוני במיוחד לאור העובדה שהסוגיה הבוערת המונחת על הפרק כבר מספר חודשים היא מה אישה תרצה ללבוש בזמן משבר כלכלי? או איך תופרים חלומות בזמן שתכניות חיסכון נפרמות והחגורה מתהדקת? במקרה שכזה לא מפתיע אותי שרוח היצירה נושבת מכיוון שנות השפל הגדולות. אין צורך בעטים ולא תהיה בחינה בסוף הפוסט, כי האמת שזה לא סתם שיעור בהיסטוריה מדובר ב- trend alert! הקיץ ז'קטים קצרים, מותניים מודגשות, שימוש במשי ובפרנזים הם חלק ממה שאנחנו הולכים להיתקל בו בלי סוף. ואם כבר לדון בתקופות אז לא יכולה להיות תקופה מדהימה יותר להתחיל ממנה מאשר שנות ה-30. תקופת הזוהר כנגד כל הסיכויים. המצב העולמי בכי רע- הבורסה קורסת (נשמע מוכר?), המוני מובטלים משוטטים ללא מעש ברחובות ובניגוד למצופה החיים מקטן נראים גדולים מאי פעם. הכל הופך לאקסקלוסיבי, מצומצם- אפילו האופנה. המיתון הקשה מביא להטלת מסים כבדים על סחורות מפריז צעד שמרחיק מהישג ידן הענוגות של הנשים את הדבר האמיתי אבל בניגוד למצופה (מישהו אמר העתקות?) הנשים מתלבשות על- פי קו האופנה האחרון (אין דבר העומד בפני אישה שרעבה לאופנה!). באותן השנים הצללית הנשית מובלטת ומדגישה את קו המותניים, החזה והירכיים. חליפות נתפרות מתוך מטרה להדגיש את המפלס מעל חגורת המותניים(המותן והחזה מודגשים באמצעות חצאית צרה וארוכה) ואכן, הפרופורציה המתקבלת היא פלג גוף עליון קצר. מאחר והרזון (תתפלאו לשמוע) היה נפוץ עוד לפני תקופת ה"הרואין שיק" של ck לא פלא שהבד הפופולארי הוא בד המשי הזורם לו במורדות קימורי הגוף ומבליט את כל אשר בדרכו. האמת היא שאם הייתם עוצמים עיניים ולוקים בשכחה זמנית יכולתם, בטעות, לחשוב שמדובר בניתוח קולקציית ה- 'Armani prive שהייתה תרגום (בשפתו האישית של ארמני) לקווים המאפיינים את שנות ה-30 בתוספת תיבול המגיעה היישר משנחאי. על המסלול טופפו הדוגמניות בז'קטים מודגשי כתפיים המעוצבים בהשראת המקדש במזרח הרחוק pagoda-shouldered jackets, שיער מבריק המרוח בנוזל שמנוני ובגדים מעוטרי פרחים. ההשראה מהמזרח (ארמני תמיד אהב את האסתטיקה של המזרח ומאז שפרש את זרועות האימפריה ה"ארמנית" מעבר לים הוא מרבה לפקוד אותה, כך שבמובן מסוים הוא חוזר לטריטוריות המוכרות לו) והאלמנטים המובהקים של שנות ה-30 יצרו קולקציה שבהחלט מעידה שמשהו התעורר בממלכת ארמני הרדומה זה כבר מספר שנים.

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת. חצאית ארוכה וצרה יוצרת פלג גוף עליון קצר.


הפרחים המרהיבים ובד המשי...




אפילו הנעליים נראות כאילו נלקחו היישר מארונה של הגיישה...

armani prive' spring 2009 couture התמונות לקוחות מ- style. com

דרך אגב, ארמני איננו היחידי שחזר למחוזות העבר. מעצבים רבים נתנו את משנתם ל"מיתון שיק" וכאילו ספר ההסטוריה של האופנה נפתח לרווחה ומבין דפיו נחלצו דמויות משנים קודמות וכעת הן מהלכות בתצוגות האופנה. שימו לב כיצד שתי התמונות הבאות מדגימות את מיטב האלמנטים של שנות ה-20 העליזות. תקופת הצ'רלסטון. פרנזים, מותן נמוכה, פרחים, השראה מקומביניזונים, החזה נחבא והמיני נחשף. זה הזמן לצאת לבר חשוך, להדליק פומית ארוכה עם סיגריה ולשמוע קצת ג'אז.


התמונות משמאל לימין- alberta ferretti spring 2009, roberto cavalli spring 2009


ובחזרה לשנות ה-30. גם מארק ג'ייקובס לא טמן את ידו בצלחת ומיד עיצב צללית עם חצאית ארוכה שמדגישה פלג גוף עליון קצר, חגורת מותן צרה וכקינוח הוסיף כובע קטן שנוטה לצד (שהיה מאוד טרנדי באותן השנים).


Marc jacobs spring 2009

אז עכשיו כשההיסטוריה חוזרת נשאר רק לבדוק לאיזה תקופה אתם מתחברים ביותר? מה דעתכם?

2 תגובות:

TAMAR אמר/ה...

השמלה של קוואלי מהממת אבל הסגנון של הטוונטיז מתאים יותר לבעלות רגליים מושלמות [אין חזה, אין מותן - אין קימורים..]

kbp אמר/ה...

מסכימה איתך לחלוטין. הגוף צריך להיות מלבני וחסר חמוקיים נשיים. רגליים רזות וארוכות יכולות להתחבר נפלא עם סגנון הטוונטיז. השמלה הזו ממש גורמת לי לרצות להיות בעלת זוג שכזה...