המקום המיוחד שלי

מכירים את התחושה הזו שאתם מגיעים למקום וליבכם יוצא אליו? שבמספר צעדים אתם מרגישים כאילו הצמחתם שורשים באדמה ובדמיונכם אתם אורזים מזוודה ומשתכנים בביתכם החדש? בפינות שבהם הספקתי להגיע בעולם, למזלי הטוב, גיליתי מחוזות קסומים שנחרטו על לוח ליבי. מקומות שהמרקם העשיר של האנשים, היופי המקומי וקצב החיים גרמו לי לשיכרון חושים מרגע שכף רגלי דרכה בהם. גם בארץ יש מקומות שלהם שמורה פינה בנבכי נשמתי שברגע שאני זקוקה למנה של יופי ולשינוי בזרימת תנועת חיי אני מוצאת את עצמי כאילו באוטומט נעה לכיוונם. אחד המקומות האלה הוא נווה צדק. תל אביב היא עיר שלא נחה לשנייה. יש ששונאים אותה ויש שאוהבים אותה (זה כבר דיון בפני עצמו) כמו הרבה ערים נפלאות בעולם, אבל תמיד חשתי שנווה צדק היא אי של שפיות בתוך מחול השדים האורבני והפסקה בתוך עיר שלא נחה לשנייה. אולי זו העובדה שהוריי גדלו בסמטאות שבזי ושלוש וכל גיחה משותפת לשם משמשת תירוץ עבורם לסיור וורבלי שמצייר תקופה בה הכל התנהל בתמימות ומכל מבנה כמעין על גבי מסך ענק "מוקרן" סיפורם של אנשים קסומים. אולי זו התחושה הנוצרת בעת הליכה לילית שבה השקט הופך בן בית ולרגע אפשר לדמיין שנמצאים בתוך כפר ציורי. אולי זו האהבה שלי לבית ספציפי אחד שמהווה עבורי ועבור רבים וטובים מקור לתקווה ואמונה בחיים חדשים שהיה לו חלק משמעותי מהתפתחותי כאדם בוגר, או אולי זו פשוט ערגה לתקופה קסומה שחוויתי כתושבת המקום ולרגעים שהיו וילוו אותי כל חיי. כמישהי שעדיין לומדת להתרגל לשגרת הצילומים לטובת הבלוג אני עדיין חשה צורך עז לעטוף את עצמי בחמימות באקט החושפני הזה ומבחינתי אין מקום יותר טוב מזה. רציתי לשתף אתכם במקום המיוחד שלי. אני אוהבת את הסמטאות הציוריות, את בתי הקפה הקטנים, לשבת על מדרגות סוזן דלל ולהרגיש איך מקצב המחול יוצר ניגון במוחי. לגלות בתים ישנים שהקדמה טרם השיגה אותם שלמראית עין נראים זנוחים וכעורים אך בעיניי אפילו התריסים המרוטים המקשטים אותם בחזית מלאי אופי והשראה. לכל אחד מאיתנו יש מקום מיוחד שנוגע בו ותמיד יהיה שם להעניק רגעי קסם והשראה. גם לי יש הרבה מקומות כאלה ונווה צדק הוא בהחלט אחד מהם. חשבתם פעם מה המקום המיוחד שלכם? שתהיה שבת שלום...

כניסת בית פשוטה נראית כאילו צולמה באירופה

רכישות ב- american apparel נחשבות בעיניי כהוצאה לא מבוטלת במיוחד כשמדובר בפריטי בייסיק ולכן אני לא מרבה לפקוד את החנות, אבל אני מודה שממזמן סימנתי לעצמי כמטרה לרכוש את חצאית הגומי בעלת שתי הכיסים בחזית שנדמה שלכל בלוגרית באשר היא יש באמתחתה אחת שכזו. הפריט המתנפנף הזה, למראית עין, נראה על הקולב כחתיכת בד חסרת אופי, אך הפשטות המשתקפת, הצבעוניות המתפרצת והנאיביות המתוקה שהיא שידרה כבשו אותי וסימנו אותה כפריט בייסיק משובח. ללא ספק יש הרבה אפשרויות לשילובים עם החצאית ואני בתור התחלה בחרתי בחולצה המקסימה הזו שהיא נדבך היסטורי בארוני שהובא היישר מתקופת נעוריה של אמי (אחד הפריטים הבודדים שהיא טרחה לשמור). לצערי, יופייה האמיתי אינו משתקף בהרכב הספציפי הזה, אך היו בטוחים שהיא בתחילת סיבוב ההופעות שלה והיא עוד תחזור בנסיבות חמימות יותר.

חצאית- american apparel, חולצה- אמא, חגורה וצעיף- urban outfitters, קרדיגן אפור (ישן מאוד)- קסטרו, מגפונים- fly london

אה...השתעשעתי קצת בלוקיישנים שמשדרים גיאומטריה...

אני ממש אוהבת רצפות מאוירות ששכיחות בבתים ישנים...

אגב...שמתי לב שדר משיח, מהבלוג אפונה, המוכיחה שגם בצפון יש סטייל ו- sefi מהבלוג המשובח way to yellow ( בלוגים שנהגתי לפקוד עוד לפני שהפכתי לבלוגריסטית בעצמי) צירפו אותי לרשימת הלינקים שלהן. תודה בנות....