הזדמנות שנייה

כנכדה לתופרת מוכשרת שבמבט אחד בחלון ראווה יכולה לשחזר אחד לאחד כל יצירה אופנתית (לצערי היום כבר אין באמתחתה את הסבלנות והיכולת לעשות זאת) גדלתי בין ערימות בדים. רעש שקשוק המחט חקוק בליבי כנעימה מוזיקלית, אני רגישה לתפירה בינונית ומגע ידי יודע לזהות טיבו של בד לטוב ולרע. במשך שנים רבות סירבתי להיכנס לחנויות בעלות דימוי זול הידועות באיכות מוצר נמוכה אפילו אם פירוש הדבר היה לשלם עבור עקרונותיי מחיר כפול. עם הזמן החיים לימדו אותי שעקרונות זה דבר חשוב ויפה רק שלפעמים צריך לא מעט כסף לממן אותם! בנוסף הבנתי שחווית איתור הפריט הנחשק קוסמת בעיניי באותה מידה (אם לא יותר) כרכישתו וכך יצא שחנויות שמהם בחרתי להדיר את רגליי בעבר זוכות היום לביקורים מצידי ואני שמחה על כך. אפילו זארה (יסלחו לי כל חסידות הרשת שביניהם גם אני נמנית) הייתה חנות שבעבר סירבתי לפקוד בשל איכות התפירה הבינונית והיום הפכה לביתי השני. (לצערו של מנהל הבנק שלי ולשמחתי). בכל מקרה, כמו שאומרים, דברים משתנים, אנשים משתנים. אז נחזור למלבושיי... את השמלה רכשתי ברשת "irit" שלא יכולתי לשער שיבוא יום ואעטוף את גופי באחד מפריטיה. הייתה לי דעה מאוד ברורה בנוגע לקהל היעד של החברה וגם הפריטים לא קסמו בעיניי. אבל רצה הגורל ויום אחד מתוך רצון להעביר את הזמן, בעת המתנה לחברה, החלטתי להיכנס לחנות. השמלה הזו שבתה את עיניי במבט שני כי היא מסוג הפריטים שלא ממש צובטים את ליבך במבט ראשון ואילולא עקשנותה של המוכרת שהפצירה בי "תנסי. אני מבטיחה לך שהיא נראית אחרת על הגוף" (איזו אמירה מקורית, הא?) והעובדה שממילא היה לי לא מעט זמן לשרוף, יכול להיות שלא היינו קשורות היום בגורל אחד. (השמלה ואני. לא המוכרת). אז מה כן שבה את ליבי? הכפתורים בצבע הכסף, בד הטריקו הלא מחייב המספק קרקע פורייה לפסל את השמלה בגזרתה הנוכחית, הצבע האפור- כהה ואורך השרוולים שמאפשרים לי להשחיל חולצה מתחת וליצור משחק שכבות עדין ומעניין. אני מודה שעד היום לא מצאתי עוד פריטים ששבו את ליבי ברשת (כבר הפסקתי לנסות) אבל בכל פעם שאני עוטה את שמלת ה- "במקרה נרכשה שלי" אני קוצרת מחמאות ושאלות בנוגע למוצאה. (כשאני חושפת את המקור לעיתים לא מאחרות להגיע תגובות כמו- "באמת?"). אז את השמלה הזו לבשתי השבוע באחד הימים החמימים יותר בשילוב עם גרביונים כחולים כהים ליצירת מראה מאורך, עטפתי את כפות רגליי במגפוני ה- Replay (שבהחלט זקוקים לפגרת קיץ) והוספתי אקססורי בדמות חגורת ניטים וצעיף קטן. שוב קיבלתי תשבחות שמיד העלו במוחי את המחשבה שאפשר להכניס את זה לספרי הפסיכולוגיה כדוגמא לשיעור ב"דעות קדומות" או לפחות כדוגמא למשפט "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו". שיהיה שבוע חמים ומקסים.

שמלה- irit, חגורה- zara, צעיף- urbanoutfitters, מגפונים- replay

רבותי ההיסטוריה חוזרת...

אומרים שהאופנה ממחזרת את עצמה. אומרים שמה ששייך לנחלת העבר מתעורר מדי מספר שנים לחיים חדשים. אומרים??? נשמע כמו קלישאה, לא? בעת שצפיתי בתצוגות האופנה הוט קוטור 2009 נדמה היה לי לרגע שיצירות העבר קמו לתחייה. האמת שזה נשמע לי די הגיוני במיוחד לאור העובדה שהסוגיה הבוערת המונחת על הפרק כבר מספר חודשים היא מה אישה תרצה ללבוש בזמן משבר כלכלי? או איך תופרים חלומות בזמן שתכניות חיסכון נפרמות והחגורה מתהדקת? במקרה שכזה לא מפתיע אותי שרוח היצירה נושבת מכיוון שנות השפל הגדולות. אין צורך בעטים ולא תהיה בחינה בסוף הפוסט, כי האמת שזה לא סתם שיעור בהיסטוריה מדובר ב- trend alert! הקיץ ז'קטים קצרים, מותניים מודגשות, שימוש במשי ובפרנזים הם חלק ממה שאנחנו הולכים להיתקל בו בלי סוף. ואם כבר לדון בתקופות אז לא יכולה להיות תקופה מדהימה יותר להתחיל ממנה מאשר שנות ה-30. תקופת הזוהר כנגד כל הסיכויים. המצב העולמי בכי רע- הבורסה קורסת (נשמע מוכר?), המוני מובטלים משוטטים ללא מעש ברחובות ובניגוד למצופה החיים מקטן נראים גדולים מאי פעם. הכל הופך לאקסקלוסיבי, מצומצם- אפילו האופנה. המיתון הקשה מביא להטלת מסים כבדים על סחורות מפריז צעד שמרחיק מהישג ידן הענוגות של הנשים את הדבר האמיתי אבל בניגוד למצופה (מישהו אמר העתקות?) הנשים מתלבשות על- פי קו האופנה האחרון (אין דבר העומד בפני אישה שרעבה לאופנה!). באותן השנים הצללית הנשית מובלטת ומדגישה את קו המותניים, החזה והירכיים. חליפות נתפרות מתוך מטרה להדגיש את המפלס מעל חגורת המותניים(המותן והחזה מודגשים באמצעות חצאית צרה וארוכה) ואכן, הפרופורציה המתקבלת היא פלג גוף עליון קצר. מאחר והרזון (תתפלאו לשמוע) היה נפוץ עוד לפני תקופת ה"הרואין שיק" של ck לא פלא שהבד הפופולארי הוא בד המשי הזורם לו במורדות קימורי הגוף ומבליט את כל אשר בדרכו. האמת היא שאם הייתם עוצמים עיניים ולוקים בשכחה זמנית יכולתם, בטעות, לחשוב שמדובר בניתוח קולקציית ה- 'Armani prive שהייתה תרגום (בשפתו האישית של ארמני) לקווים המאפיינים את שנות ה-30 בתוספת תיבול המגיעה היישר משנחאי. על המסלול טופפו הדוגמניות בז'קטים מודגשי כתפיים המעוצבים בהשראת המקדש במזרח הרחוק pagoda-shouldered jackets, שיער מבריק המרוח בנוזל שמנוני ובגדים מעוטרי פרחים. ההשראה מהמזרח (ארמני תמיד אהב את האסתטיקה של המזרח ומאז שפרש את זרועות האימפריה ה"ארמנית" מעבר לים הוא מרבה לפקוד אותה, כך שבמובן מסוים הוא חוזר לטריטוריות המוכרות לו) והאלמנטים המובהקים של שנות ה-30 יצרו קולקציה שבהחלט מעידה שמשהו התעורר בממלכת ארמני הרדומה זה כבר מספר שנים.

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת. חצאית ארוכה וצרה יוצרת פלג גוף עליון קצר.

הפרחים המרהיבים ובד המשי...




אפילו הנעליים נראות כאילו נלקחו היישר מארונה של הגיישה...

armani prive' spring 2009 couture התמונות לקוחות מ- style. com

דרך אגב, ארמני איננו היחידי שחזר למחוזות העבר. מעצבים רבים נתנו את משנתם ל"מיתון שיק" וכאילו ספר ההסטוריה של האופנה נפתח לרווחה ומבין דפיו נחלצו דמויות משנים קודמות וכעת הן מהלכות בתצוגות האופנה. שימו לב כיצד שתי התמונות הבאות מדגימות את מיטב האלמנטים של שנות ה-20 העליזות. תקופת הצ'רלסטון. פרנזים, מותן נמוכה, פרחים, השראה מקומביניזונים, החזה נחבא והמיני נחשף. זה הזמן לצאת לבר חשוך, להדליק פומית ארוכה עם סיגריה ולשמוע קצת ג'אז.

התמונות משמאל לימין- alberta ferretti spring 2009, roberto cavalli spring 2009

ובחזרה לשנות ה-30. גם מארק ג'ייקובס לא טמן את ידו בצלחת ומיד עיצב צללית עם חצאית ארוכה שמדגישה פלג גוף עליון קצר, חגורת מותן צרה וכקינוח הוסיף כובע קטן שנוטה לצד (שהיה מאוד טרנדי באותן השנים).

Marc jacobs spring 2009

אז עכשיו כשההיסטוריה חוזרת נשאר רק לבדוק לאיזה תקופה אתם מתחברים ביותר? מה דעתכם?

urban outfit

בחלוף השנים אני מגבשת אמירה אופנתית משלי. למרות שאני רואה בפריטי האופנה בחזקת- "כולם ילדיי" אני מוצאת את עצמי מנתחת לפרטים מדוע אני מעדיפה "ילד אחד על פני האחר". אני מודה שאין סגנון ספציפי אחד אליו אני מתחברת ביותר. מעצם היותי אדם סקרן (יש האומרים מאוד!) אני מתנסה ללא הרף וכשרוח אופנתית חדשה נושבת בשכונה סביר להניח (חוץ ממקרי וטו נחרצים) שארצה להתנסות במלבושיה. עם זאת אני נוטה להיות ביקורתית יתר על המידה ולכן לא אמהר לאמץ כל מראה חדש שפורץ אל השוק. הרבה ספינות מסע אופנתיות עגנו בנמלי. חלקן חזרו כלעומת שבאו וחלקן הגדירו לימים את מי שאני! לדוגמא בתקופות שבהן רציתי להיראות בוגרת יותר או כאשר השתמשתי בפריטי אופנה לרכך את האדמוניות הבוערת בי ולהציג את עצמי כבובתית- מתוקה ועדינה (עדיין יש שרידים בארוני שיכולים להעיד על כך!). המראה האורבני מלווה אותי מספר שנים טובות. אני מאמינה שזו השפעה ישירה מתקופת מגוריי בתל- אביב או אולי תקופת עבודתי עם נוער בסיכון. מראה מחוספס השאוב מתרבות רחוב, נערי, קשוח, מתאפיין בצבעים מונוכרומטים כהים וסגורים, מעילי עור, שרשראות נחושת וניטים אך יכול באותה קלות להיות שמלה מתנפנפת ואוורירית מזווית ראייה נשית. מראה שעל פניו נראה כלא מתאמץ, פרקטי ופשוט להכנה. אחד המתכונים האורבנים האהובים עליי כולל מכנסיים שחורים, מעיל עור, חולצה כהה והמגפונים האהובים עליי. המכנסיים השחורים שבחרתי הם ה- hammer pants (בגרסה עדינה מאוד!). אפקט הבלון קטן (כמעט שנחבא) והם בעלי מבנה מעוצב ולא חסרי צורה (כפי שרוב מכנסי ה- "האמר" בנויים). אני אוהבת אותם בשל יכולתם לטשטש את החלקים הפחות מובחרים שלי ועם זאת עדיין לשדר זרימה ונשיות. כבר הרבה זמן שאני תרה אחר מכנסיים שכאלה ועכשיו כשהנחתי את ידיי עליהם אני נהנית מכל רגע בחברתם. מעיל העור (מה שווה מראה אורבני ללא אחד שכזה?) מהווה סגנון אחד (מיני רבים) של מעילי עור שאני אוהבת. ז'קט אופנוענים- למראה מחוספס, ז'קט מחויט למידות הגוף- למראה אלגנטי, וז'קט יצירתי- למראה נוטף שיק. פריט שכזה הוא חובה בכל ארון (הוא כמובן יכול להיות גם דמוי עור) והוא מצטות היטב לשמלה קלילה, משדרג טי שירט פשוטה או חולצה רומנטית מבד נשפך. מכוון שמדובר בהשקעה לא קטנה רצוי ב"פעם הראשונה" לבחור בצבע שחור או חום שכן הם מגלים יכולות חברותיות מופלאות עם שאר חברי המלתחה. אני אישית צירפתי למלתחתי ז'קט עור בצבע כחול והוא התגלה כהשקעה לא רעה בכלל. עכשיו נותר רק להנפיק תמונות. אז התלבטתי היכן להצטלם. בקלות יכולתי להצטלם על רקע בניינים או על אי תנועה בצומת סואן אבל מה יותר מתאים מלהצטלם על רקע גרפיטי עירוני וצבעוני (לאיזון הצבעים הכהים) כשמדובר באורבני. דעתי על גרפיטי רחבה וסבוכה אך לזה נגיע בפוסט אחר....

במהלך הצילומים נעשה קריר אז הוספתי את הצעיף ועליי לציין שהוא מוסיף צבע ומרכך את הקשיחות.

ז'קט עור-chevignon, חולצה- ענת מיקולינסקי, צעיף- urban outfitters, שרשרת- אפרת קסוטו, מכנסיים- zara, מגפונים- fly london

לסיום אני שמחה לבשר שהחורף חוזר ובגדול בסוף השבוע הקרוב. סערה משתוללת (למרות שברגעים אלה היא די רגועה, אפשר לומר, נעלמת!) היא סיבה טובה ללבוש את מיטב מחלצותיי הביתיים (הנגלים רק לעיני אהובי) ולצפות בסרט טוב....המממ....רעיון לא רע בכלל. אני הולכת ליישם אותו לאלתר! סוף שבוע חמים ומקסים. צ'או.

* תודה לבלוג standing ovation שצירף אותי לרשימת השווים ביקור.

צבעי הקיץ - ורוד

האביב מתחפר לאיטו ומזג האוויר מפוצל האישיות מעיד על כך באופן מובהק. החנויות צבועות בצבעי הקיץ והם נראים שקופים ונקיים. בין המתפקדים הוא ה- salmon rose. נדמה שזוהי שעתו הגדולה של הורוד בגוון אפרסקי, בחזות חיוורת, במראה העתיק, במתיקות הבובתית האופיינית וכפי הנראה, הקיץ, יהיה נוכח מתמיד. הנה טעימה ראשונה....


תמונות בכיוון השעון- preen line, marni, miu miu, lanvin, lela rose, balenciaga

התמונות נלקחו מ- net- a- porter ומ- barneys

נשימות אחרונות של חורף

את התמונות הללו צילמנו ביום שבת כאשר מזג האוויר היה אידיאלי- קרני שמש חמימות וקור עדין מלטף. הפריחה מתחילה והחורף דועך לאיטו ובשארית כוחותיו עדיין מתפמפמת נשימתו האחרונה. בדרך כלל השלב הזה מגיע בסביבות מרץ- אפריל אך לצערי השנה הוא הגיע מוקדם מן הצפוי. אני יודעת שאני נשמעת כמו תקליט שחוזר על עצמו (נדמה שזו שיחת היום- בכל מקום!) אבל קשה לי להתעלם מהעובדה שאני מאוכזבת מהחורף השנה ועוד יותר מאכזב שהרבה פריטים אהובים שעמדו ברשימת המתנה ליציאתם האופנתית נאלצים כעת להמתין שבורי לב על המדף עד לחורף הבא (אני בכלל לא מדברת על כמות המעילים שהתעלמתי מהם לחלוטין!). חלילה אינני אומרת שהפריחה הצבעונית שפוקדת את החנויות לא קורצת לי או שהמבחר החדש שמבצבץ מחלונות הראווה אינו קוסם לי, אם אומר זאת הרי שאני די משקרת לעצמי. כל מה שאני אומרת שגם ככה נוכחותו של החורף בארצנו זעומה אז למה לקצר לו את הקדנציה? אז באווירת השילוב הנעים שפקד את יום השבת- הצטלמתי. בשילוב של אמירה צבעונית וחורפית כאחד. הטוניקה הדקיקה בצבע חרדל (צבע שעדיין לא שבעתי ממנו) והשכמייה חסרת השרוולים, הארוכה והצמרירית שמשמשת כפריט נהדר לעונת המעבר. ביום שבת הייתי במצב רוח טוב והחלטתי לשתף פעולה עם רמיזות האביב שהורגשו מכל עבר ובחרתי להרכיב אאוטפיט צבעוני ומלא שמחה. אני מודה שבקיץ אני נוטה יותר לצבעוניות אך גם הצבעים הכהים ממשיכים איתי ומגיחים מדי פעם. מנשא היד הנבחר הוא אחד הכוכבים הגדולים של העונה החמה בארוני ואין שום ספק שתיראו אותו עוד הרבה. קמתי היום ביקיצה חורפית נראה שאפשר עוד לחלץ במהירות עוד כמה פריטים חמימים מהארון....שיהיה שבוע מקסים. צ'או.
* תודה לבלוגים של מורן יוסף ו- אנה מ- that's my dress ו- פאשיוניסטה שהחליטו להמליץ עלי ברשימותיהם.

טוניקה, שכמייה- top shop, נעליים- aldo, צעיף- לונדון, תיק- בורדו

מבוך ההתלבטויות

אנחנו, אנשי השפלה, זכינו השנה למנת טיפות מים קצובה שנראתה כמו בדיחה גרועה מאשר כמטר. כילדת חורף מושבעת שמחתי מאוד כשהחזאי ניבא (למרות ההספדים על מותו בטרם עת) שהחורף חוזר לבקר בתרועה וברוחות. תזמון ה"חופש המאולץ" כאשר הטמפרטורות צנחו, לא יכול היה להיות מושלם יותר ויכולתי ליהנות ממנו בעודי משוטטת באוויר החופשי. הוותק שלי בשוק העבודה עומד, בסך הכל, על שבוע וחצי ימים ובכל זאת השבתון המדיני היה חגיגה אמיתית עבורי. הייתי זקוקה לאתנחתא קצרה מאחר ובזמן האחרון אני מגששת (במאמץ רב) אחר הפתרון האולטימטיבי שיגרום לי להספיק הכל ביממה שלמה (למישהו יש רעיון?). שעות עבודה, זמן איכות עם בן- זוגי, בילוי עם חברים, התייחסות לבלוג, רגע לעצמי, כל אלו דברים שאני אוהבת בחיי וברצוני להקדיש לכל אחד מהם את מלוא תשומת ליבי אך לצערי המשימה נראית לעיתים כבלתי אפשרית וסדר עדיפויות קפדני וכואב נדרש על מנת לחוש שררה.

ז'קט- promod, חגורת כסף- קסטרו, סקיני ג'ינס- h&m, מגפונים- replay

אז את יום הבחירות הנוכחי התחלתי ביקיצה מאוחרת ובבראנץ עם חברים בצמוד לים הסוער של תל אביב. בדומה לתחושה שליוותה אותי ביום הבחירות הזה (התלבטות כרונית בכל הנוגע לסוגיה למי לתת את קולי) התלבטתי מה ללבוש ואיך ללבוש. האמת היא שגיחתו הקצרה של מזג האוויר האפור נתנה לי תרוץ ללבוש ז'קט שרכשתי בעבר בביקורי הראשון בפריז (ומקווה שלא האחרון) והוא משמש כתחליף מעולה למעיל במיוחד במדינתנו שטופת השמש. מעבר לעובדה שהוא מהווה כסות חמימה להפליא, הז'קט מייצג את כל מה שאני אוהבת. הצבעים הנצחיים שמשתלבים היטב עם שאר חברי המלתחה, המראה המחויט, הכתפיים המודגשות, השרוולים התפוחים שמסתיימים בסיומת רחבה ובובתית והכיווצ'וצ'ים בחזה שתורמים לי עוד חצי מספר בחזייה (שזה כבר יתרון משמעותי עבורי). לכל התוהים אני מהבחורות שבהחלט מסתפקות במה שהטבע נתן להם (באמת!) מאחר ועומדת לרשותי מדי יום הבחירה האם ברצוני להיראות נערית או נשית. עבור כל אותן נשים שלא ניחנו בדדים שופעות (כמוני) אל דאגה! כל שעליכן לזכור הוא שכיסוי ושכבות לא נועדו רק להתמודדות עם קור סגרירי אלא גם על מנת להגדיל את המתרחש באזור החזה. לפיכך, כל ציוץ, כיווצ'וץ, סלסול ותוספת בד באזור החסר יוצרת אשליה משובחת של עוד ומאדירה את מה שאין. חזרה לסיפור... אחרי שהבנתי מה אני רוצה ללבוש עלתה השאלה איך? התלבטתי האם ללבוש את הז'קט פתוח מאחר ואני אוהבת את מראה השכבות או סגור שכן במקרה הזה מדובר בפריט שמרשים כל כך כשהוא מכופתר. אז שלא כמו מאחורי הפרגוד שבו הייתי צריכה לגבש דעה ברורה בעודי עומדת בפני כוורת הפתקים, בכל הקשור להופעתי הרשיתי לעצמי להתענג על חוסר ההחלטיות ובבוקר הילכתי במראה השכבות ולקראת הצהריים כפתרתי את המראה. התמונות מציגות את שני המצבים. מקווה שנהניתם והשפעתם. שיהיה המשך שבוע מקסים...

הגרסה המכופתרת

גן עדן לצלמים ( או- נווה צדק ההמשך)

אז אני לא אכביר במילים רק אומר שיש אנשים הטוענים ששכונת נווה צדק היא גן עדן לצלמים. כל בית, סימטה, תיבת דואר, כוס פלסטיק שכוחה על הרצפה או לכלוך על קיר צבעוני, לצורך העניין, מקבל משמעות ציורית ואומנותית שהוא חלק מנוף המקום הזה. אז ביום שבת האחרון השתעשעתי קצת עם המצלמה כדי להמחיש לכם למה אני כל כך אוהבת את המקום הזה וזה רק חלק קטן מכל עוגת ההשראה הזו. יצא נחמד, לא? תהנו...

המקום המיוחד שלי

מכירים את התחושה הזו שאתם מגיעים למקום וליבכם יוצא אליו? שבמספר צעדים אתם מרגישים כאילו הצמחתם שורשים באדמה ובדמיונכם אתם אורזים מזוודה ומשתכנים בביתכם החדש? בפינות שבהם הספקתי להגיע בעולם, למזלי הטוב, גיליתי מחוזות קסומים שנחרטו על לוח ליבי. מקומות שהמרקם העשיר של האנשים, היופי המקומי וקצב החיים גרמו לי לשיכרון חושים מרגע שכף רגלי דרכה בהם. גם בארץ יש מקומות שלהם שמורה פינה בנבכי נשמתי שברגע שאני זקוקה למנה של יופי ולשינוי בזרימת תנועת חיי אני מוצאת את עצמי כאילו באוטומט נעה לכיוונם. אחד המקומות האלה הוא נווה צדק. תל אביב היא עיר שלא נחה לשנייה. יש ששונאים אותה ויש שאוהבים אותה (זה כבר דיון בפני עצמו) כמו הרבה ערים נפלאות בעולם, אבל תמיד חשתי שנווה צדק היא אי של שפיות בתוך מחול השדים האורבני והפסקה בתוך עיר שלא נחה לשנייה. אולי זו העובדה שהוריי גדלו בסמטאות שבזי ושלוש וכל גיחה משותפת לשם משמשת תירוץ עבורם לסיור וורבלי שמצייר תקופה בה הכל התנהל בתמימות ומכל מבנה כמעין על גבי מסך ענק "מוקרן" סיפורם של אנשים קסומים. אולי זו התחושה הנוצרת בעת הליכה לילית שבה השקט הופך בן בית ולרגע אפשר לדמיין שנמצאים בתוך כפר ציורי. אולי זו האהבה שלי לבית ספציפי אחד שמהווה עבורי ועבור רבים וטובים מקור לתקווה ואמונה בחיים חדשים שהיה לו חלק משמעותי מהתפתחותי כאדם בוגר, או אולי זו פשוט ערגה לתקופה קסומה שחוויתי כתושבת המקום ולרגעים שהיו וילוו אותי כל חיי. כמישהי שעדיין לומדת להתרגל לשגרת הצילומים לטובת הבלוג אני עדיין חשה צורך עז לעטוף את עצמי בחמימות באקט החושפני הזה ומבחינתי אין מקום יותר טוב מזה. רציתי לשתף אתכם במקום המיוחד שלי. אני אוהבת את הסמטאות הציוריות, את בתי הקפה הקטנים, לשבת על מדרגות סוזן דלל ולהרגיש איך מקצב המחול יוצר ניגון במוחי. לגלות בתים ישנים שהקדמה טרם השיגה אותם שלמראית עין נראים זנוחים וכעורים אך בעיניי אפילו התריסים המרוטים המקשטים אותם בחזית מלאי אופי והשראה. לכל אחד מאיתנו יש מקום מיוחד שנוגע בו ותמיד יהיה שם להעניק רגעי קסם והשראה. גם לי יש הרבה מקומות כאלה ונווה צדק הוא בהחלט אחד מהם. חשבתם פעם מה המקום המיוחד שלכם? שתהיה שבת שלום...

כניסת בית פשוטה נראית כאילו צולמה באירופה

רכישות ב- american apparel נחשבות בעיניי כהוצאה לא מבוטלת במיוחד כשמדובר בפריטי בייסיק ולכן אני לא מרבה לפקוד את החנות, אבל אני מודה שממזמן סימנתי לעצמי כמטרה לרכוש את חצאית הגומי בעלת שתי הכיסים בחזית שנדמה שלכל בלוגרית באשר היא יש באמתחתה אחת שכזו. הפריט המתנפנף הזה, למראית עין, נראה על הקולב כחתיכת בד חסרת אופי, אך הפשטות המשתקפת, הצבעוניות המתפרצת והנאיביות המתוקה שהיא שידרה כבשו אותי וסימנו אותה כפריט בייסיק משובח. ללא ספק יש הרבה אפשרויות לשילובים עם החצאית ואני בתור התחלה בחרתי בחולצה המקסימה הזו שהיא נדבך היסטורי בארוני שהובא היישר מתקופת נעוריה של אמי (אחד הפריטים הבודדים שהיא טרחה לשמור). לצערי, יופייה האמיתי אינו משתקף בהרכב הספציפי הזה, אך היו בטוחים שהיא בתחילת סיבוב ההופעות שלה והיא עוד תחזור בנסיבות חמימות יותר.

חצאית- american apparel, חולצה- אמא, חגורה וצעיף- urban outfitters, קרדיגן אפור (ישן מאוד)- קסטרו, מגפונים- fly london

אה...השתעשעתי קצת בלוקיישנים שמשדרים גיאומטריה...

אני ממש אוהבת רצפות מאוירות ששכיחות בבתים ישנים...

אגב...שמתי לב שדר משיח, מהבלוג אפונה, המוכיחה שגם בצפון יש סטייל ו- sefi מהבלוג המשובח way to yellow ( בלוגים שנהגתי לפקוד עוד לפני שהפכתי לבלוגריסטית בעצמי) צירפו אותי לרשימת הלינקים שלהן. תודה בנות....

Color time

אז מצב רוחי השתפר בתקופה האחרונה ואיתו בא התיאבון לצבעים. לא סתם צבעים. בשונה משנים קודמות הנחתי את אצבעי על צבע החרדל! במשך שנים ברחתי מכל גוון שמזכיר או מתקרב לצבע השמש אבל אני מודה שהשנה יש לי נטייה לא מוסברת להכניס קרני אור חמימים למלתחתי. בדרך כלל לא כל מה שנראה טוב על נקניקייה בהכרח ייראה טוב במלתחתנו והרעיון לבסס הופעה רק על הגוון המדובר יכול להיות מסוכן וקצת חריף, אבל אל חשש צריך לדבוק במינון נכון ובהחלט אפשר להפוך את המראה לזוהר ויוקרתי תוך הקפדה על עידון ורכות. ראשית, נתחיל מהחיבור עם צבע השחור. צבע השחור יוצר הצללה טבעית כך שבשילוב צבע החרדל לצידו מתקבל מראה דרמטי ועוצמתי.

התמונות לקוחות: מימין- piksi, משמאל- altamira

קחו דוגמא מ- piksi שבחרה ליצור חלוקה ברורה בין פלג גוף עליון חרדלי וחלק תחתון שחור. הבחורה משמאל קיבלה החלטה הפוכה ועיטרה את גופה בחצאית חרדל וז'קט שחור. כאמור, השילוב של צבע שחור וגוון צהבהב, המנוגדים, יוצר מראה עשיר. נורא מצחיק כי לפי "החוקים" היה צפוי שהבחורה השמאלית בעלת השיער הערמוני תקרב לפניה את צבע החרדל (המשתייך לצבעים החמים) ואילו piksi תשתדל להתרחק ממנו מחשש שיחוויר אותה, אך התוצאה ההפוכה פשוט נפלאה ונכונה בעיניי ובכלל, לעניות דעתי, חמימות הצהוב יכולה להוסיף זוהר ואלגנטיות לבלונדיניות (כך ששוב אני חוזרת להנחה שמשהו לא נכון לעיתים יכול להיות ממש נכון...(באופנה) צריך להעז...)

התמונות לקוחות מ: piksi, damstyle ו- le monde de tokyobanhbao

שילוב שני צבעים נוגדים יכול ליצור מראה מצועצע וקיצוני. אני חושבת שהדרמה הניגודית יכולה לקבל תפנית עדינה אם נוסיף גוונים בסיסיים אחידים למראה כגון צבעי הלבן והאפור שבהחלט יכולים לאלף את החרדל הסורר ולהאיר על הנעשה. משולש השחור- לבן- חרדל מודגם בתמונה הימנית והשמאלית. מימין, הנעליים החומות מוסיפות עניין וכאילו ממסגרות את התמונה ומשמאל התיק והסנדלים בגוונים הניטרליים משתלבים ויוצרים מראה מתוחכם ולא צעקני. piksi לקחה את כל העניין צעד אחד קדימה ושינתה לחלוטין את המראה (למרות השימוש באותם פריטים, בחלק העליון שראינו) באמצעות הכנסת צבעים חדשים למשחק. אין שום ספק שהבחירה בחצאית שחורה פחות דרמטית ריככה את המראה, אך התרומה הגדולה בוצעה באמצעות שילוב של קרדיגן אפור ובארט סגלגל שמאפשרים לחרדל "לנשום" במינונים קטנים יותר. החרדל נוכח! אך מהווה חלק מתמונה כוללת. במאמר מוסגר אני מאוהבת בחצאית החרדל של american apparel (שמככבת בתמונה מימין ומשמאל) ברור שיש לי אחת כזו ובקרוב היא תופיע כאן במלוא הדרה.

התמונות לקוחות מ: the sartorialist

אם נכניס לתערובת פריט בצבע כחול- צי נוכל לקבל מראה צבעוני אך עדיין מעודן. למרות שצבע החרדל וכחול הצי משתלבים האחד עם השני, שניהם צבעים דומיננטיים ולכן רצוי לא להשאירם לבד ולהוסיף גוון ניירטלי, לדוגמא צבע לבן, על מנת לאזן ולרכך את המראה. בתמונה מצד ימין העלמה מיישמת להפליא את הרעיון ומשלבת צעיף חרדלי עם גופייה לבנה, מכנסיים שחורים ומגפיים אפורים. השילוב מתקבל בדיוק מרהיב ויוצר תמונה הרמונית. גם בתמונה משמאל מכנסי החרדל צוותו לחולצה לבנה וקרדיגן כחול- צי. אם בעניין אקססורי עסקינן אז התיק והשרשרת המוזהבים משלימים את ההופעה ומשדרגים אותה.

התמונות לקוחות מ: the sartorialist, piksi

האמת שאם כבר צבע החרדל עלה כאופציה יכול להיות שהתחשק לכן ליצור מראה צבעוני יותר ובולט. על מנת שלא להיראות כליצני החצר, מומלץ לרכך את השילוב באמצעות גווני ביניים של חום (חום שוקולד בין המומלצים ביותר) או תת גוונים של ירוק (ירוק זית בהחלט ישתלב). שוב piksi ממחזרת את עצמה (מקסים כמה הופעות אפשר ליצור על בסיס פריט אחד, לא?) רק שהפעם היא מוסיפה ג'ינס כחול- אפור, נעלי ירוק- זית ונגיעות אדומות בכפפות ובתיק שמשתלבות כל כך טוב עם החלק העליון החרדלי. התמונה השמאלית, אהובה עליי מאוד, היא תוצאה מושלמת של שילובי צבעים נועזים (יש לומר). ז'קט חרדלי מחויט עם אפודה רכה בגוון חום, שמלה בצבע בז', כפפות בגוון ירוק (לא ממש יודעת איך לקרוא לצבע הזה?), תיק אדום וגרביונים מפוספסים בגווני חום- שוקולד וורוד? אם הייתי מדמיינת את האאוטפיט מבלי לראות את התוצאה הייתי זועקת לעזרה אך חייבים להודות שהמראה כל כך נכון, כל כך מדויק וכל כך יצירתי. אמנם הייתי מחליפה את הגרביונים לצבע חום- שוקולד אחיד, אך זו אני, תודו שזה מקסים!

התמונות מ: the sartorialist

אם בכל זאת יש באמתחתכן שמלה חרדלית ובא לכן להציגה במלוא הדרה זו שעתם הגדולה של האקססורי ורצוי לאזן כדי לא להוזיל את המראה. אם נבחן את הבחורה מימין נראה כי היא חטפה צהבת. אמנם היה פה ניסיון נואש להציל את המצב אך השרשראות הדקיקות טובעות בים החרדלי. שרשרת גסה באותם גוונים, אולי גם צמיד עבה יותר, יכלו לאזן את התוצאה. (במיוחד שמדובר בגוון כל כך ניאוני של חרדל) ,לעומתה, הבחורה משמאל התהדרה בשמלה בצבע...צדקתם! חרדלי, אך יחד עם זאת ביצעה מעשי הסוואה נבונים בדמות צעיף בגווני לבן ושחור, תיק ירקרק (שוב הצבע הזה!) ומגפיים חומים. התוצאה מעודנת ומעוררת פליאה. אהבתי! אז למה אתם מחכים? זה הזמן לשפוך מעט צבע על החורף הקודר....