האביב דופק בדלת

סוף השבוע היה חמים (בלשון המעטה). ביום שישי נמנעתי מההתחככות עם השרב וביום שבת מפגש משפחתי גרם לי לצאת אל החום הנורא. בזמן האחרון שינויי מזג האוויר גורמים לי לפשפש במלתחת הקיץ המאוכסנת אי שם במדרונות הגבוהים של ארוני (את מלתחת החורף אני פוגשת לעיתים קרובות יותר). זה מרגש לחטט ולהיזכר בפריטים שלא פגשתי עונה שלמה. למרות שהספקתי כבר לאגור פריטים אביביים חדשים, החלטתי להופיע בתמונה הראשונה לקיץ 2009 בפריט ישן שאני מאוד אוהבת. באינסטינקט ראשוני שלפתי את השמלה הזו מכוון שהצבעוניות המשמחת, ההדפס הגיאומטרי שמיד תופס את העין, הגזרה הבובתית שמעניקה אלגנטיות בקיץ המיוזע, הכיווצ'וצ'ים המעטרים את אזור הצוואר והחגורה הופכים אותה לקלף מנצח בעיניי.



בדרך כלל בעונות המעבר אני נוהגת ללבוש אותה בצירוף ז'קט. השילוב בין השניים כל כך נכון שפשוט התנהגתי כדוגמנית (למרות שאני רחוקה עשרות מטרים וקילוגרמים להיות אחת שכזו) או יותר נכון כ"קולב" והחלטתי שלמרות החום הכבד אני לא אוותר ואציג בפניכם כיצד נראה השילוב עם הז'קט המיליטנטי. תמיד תהיתי איך מרגישה דוגמנית כשהיא נאלצת ללבוש בגדי חורף כשהטמפרטורות בוערות בחוץ ולחייך כאילו היא נהנית מכל רגע. עליי לציין שזה לא תענוג אך אני מאמינה שהכסף שהן מרוויחות, בסופו של יום, מצנן את גופן. בנוגע אליי, התנחמתי בידיעה שאני עושה זאת למען היצירה ובסופו של יום גם יכולתי לאכול כל העולה על רוחי. שיהיה שבוע טוב וקריר יותר...וכמובן, חג פורים שמח!

שמלה- נעמה בצלאל, ז'קט- גולף, גרביונים- A.A, נעליים- steve madden, צמידים- שוק הפשפשים.

אף מילה על אופנה

הפוסט הנוכחי לא יעסוק באופנה, אלא באהבה ראשונה. כל אחד יודע שאהבה ראשונה היא משהו שלא שוכחים. תחושה שמלווה אותך כל חייך וצובטת בעדינות את ליבך כאילו היה זה רק אתמול. אהבה ראשונה לא חייבת להיות מציאותית היא יכולה להתקיים בפנטזיה. שכן בבית ליד שמייחלים ליום שבו תפגשו בתור במכולת, בחור משכבה בוגרת יותר שמדמיינים שתפגשו בקולר, מבטכם יצטלבו והאהבה תפרוץ או שחקן בטלוויזיה שליבכם נצבט כל פעם כשהוא מגיח מהמסך. אני זוכרת את אהבת הפנטזיה הראשונה שלי. נפגשנו בעת הופעתו הטלוויזיונית שסימנה אותו ככוכב. הוא היה צעיר, הורס ושבה את ליבי מהרגע הראשון. היו לי את כל הסממנים של אהבה: כל פעם המתנתי בשקיקה שיופיע על מסך הטלוויזיה, קירות חדרי היו מכוסים תמונות שלו, דמיינתי במוחי מה היה קורה אם היינו נפגשים ונשמתי נעתקה "כשהוא היה בסביבה". לאהבה הראשונה שלי קוראים- ג'וני דפ. הכרנו באמצעות הסדרה 21Jump Street מאז כל אחד התקדם בחייו. אני מצאתי אהבה אמיתית, הוא התחתן עם ונסה פרדיס והיום יש להם שני ילדים. אני עדיין מקפידה להתעדכן בשלומו ומדי פעם כשיוצא לי לשמוע אודותיו אני חוזרת למחוזות העבר וליבי נצבט. אהבה או לא? השבוע יצא לי לשזוף את עיניי בתמונות שלו עם בתו בשיטוט מקרי לחלוטין בבלוג שלראשונה יצא לי לבקר בו. מעבר לעובדה שהמראה של אב ובת זה אחד הדברים המקסימים ביותר שיש. כשמדובר בו- זה גם סקסי. לא יכולתי להתאפק ומיד החלטתי לשתף אתכם. אתם מוזמנים להיווכח בעצמכם ואם ליבכם נצבט תדעו שאתם לא לבד!

johnny depp with daughter Lily- Rose התמונות מ- כאן

בלדרות ושמה שופינג

האם שמתם לב שלאחרונה התחילה תקופת הנדידה? אתם יודעים, תקופת הפרו- חגים, פרו- קיץ, שנייה לפני שמחירי הטיסות נוסקים ובכל סמטה בעולם מתגלגלת השפה העברית. ה- תקופה לנסוע לחו"ל. בזמן האחרון יוצא לי לשמוע לא מעט אנשים מסביבי שעוד רגע עוטים פני אלמונים וזוכים לנדוד במדינה אחרת ברחבי הגלובוס. הלוואי ויכולתי לספר שאני נמנית על ברי המזל שיצאו משטח המדינה עוד מספר ימים, אך לצערי לא כך הדבר. עם זאת כאחת שמשתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה מיד זיהיתי פוטנציאל קניינות אישי, בין- יבשתי שישגר היישר לארוני "הרעב" פריטים דנדשים מהניכר. וכך תוך כדי שאני מדחיקה הצידה את כל הירוקת הקנאתית, המחשבות "אילו זו הייתי אני" ושאר ירקות לא ממש חיוביים יצאתי למשימה- יצירת רשימת קניות. מיד חיככתי את ידיי בהנאה, התיישבתי מול המחשב והתחלתי "להעמיס". נקודה גיאוגרפית: איטליה. הבלדר: בן זוגי (שנוסע בלעדיי!!!). היעד: h&m. בסך הכל אם כבר להישאר מאחור אז לפחות ליהנות ממסע קניות ללא שום מאמץ. לא רע בכלל.
אז להן הממצאים:


שמלה כחולה מתוקה שתעניק מראה בובתי ורענן. עליונית עם פרחים כחולים קטנים שמדיפה ריח פריחה וטוניקה בצבע שמנת עדינה. חצאית תכלכלה שתשתלב היטב עם צבעי הקיץ השוכנים בארוני. ז'קט אופנוענים מג'ינס שאני חומדת מרגע ש- betty הציגה אותו לראשונה ולאחרונה גם אפונה הגבירה את תאבוני. בכלל אני אוהבת ז'קטים מג'ינס. פריט שהולך מצוין בעונות המעבר, תמיד מוסיף אדג'יות להופעה, פריט חובה בכל ארון וכשידיי נחות על ממתק כזה משובח- אני מרגישה ברת מזל. קרדיגן הפסים מצטרף לחבורת המפוספסים שאגרתי בעונת הקור (אני בטוחה שהוא ישמש אותי היטב בעונת האביב). לסיום מעט אקססוריז: סנדלים בצבע כתום שישתלבו היטב עם השמלה, שרשרת צבעונית בניחוח טרופי, תיק שחור. שמתם לב לצמיד העץ מכוסה הניטים....יאמי...! אז זו הרשימה (נכון לעכשיו). למשימה ייצא בן זוגי כשהוא מגובה בתמונות כדי למנוע בלבולים וטעויות. כדי שהמשימה תוכתר כהצלחה אני מקפידה לספק את כל האינפורמציה הנדרשת ומנסה למנוע שיקול דעת (החלטה שגויה פירושה פריט שינוח בארוני עד צבירת אבק למוות). אני מניחה שעוד ינופו פריטים בדרך למטוס, אך אין שום ספק שזו תחושה נהדרת לפתוח את העונה במשלוחה שינחת בנתב"ג. סוף שבוע חמים במיוחד צפוי לנו. זה הזמן להוציא את פריטי הקיץ שנחלו אכזבה בשבוע שעבר לנוכח הבזקי הברקים, תרועות הרעמים וטיפות הגשם האימתניות שריצדו מכל עבר. שתהיה שבת שלום.

הזדמנות שנייה

כנכדה לתופרת מוכשרת שבמבט אחד בחלון ראווה יכולה לשחזר אחד לאחד כל יצירה אופנתית (לצערי היום כבר אין באמתחתה את הסבלנות והיכולת לעשות זאת) גדלתי בין ערימות בדים. רעש שקשוק המחט חקוק בליבי כנעימה מוזיקלית, אני רגישה לתפירה בינונית ומגע ידי יודע לזהות טיבו של בד לטוב ולרע. במשך שנים רבות סירבתי להיכנס לחנויות בעלות דימוי זול הידועות באיכות מוצר נמוכה אפילו אם פירוש הדבר היה לשלם עבור עקרונותיי מחיר כפול. עם הזמן החיים לימדו אותי שעקרונות זה דבר חשוב ויפה רק שלפעמים צריך לא מעט כסף לממן אותם! בנוסף הבנתי שחווית איתור הפריט הנחשק קוסמת בעיניי באותה מידה (אם לא יותר) כרכישתו וכך יצא שחנויות שמהם בחרתי להדיר את רגליי בעבר זוכות היום לביקורים מצידי ואני שמחה על כך. אפילו זארה (יסלחו לי כל חסידות הרשת שביניהם גם אני נמנית) הייתה חנות שבעבר סירבתי לפקוד בשל איכות התפירה הבינונית והיום הפכה לביתי השני. (לצערו של מנהל הבנק שלי ולשמחתי). בכל מקרה, כמו שאומרים, דברים משתנים, אנשים משתנים. אז נחזור למלבושיי... את השמלה רכשתי ברשת "irit" שלא יכולתי לשער שיבוא יום ואעטוף את גופי באחד מפריטיה. הייתה לי דעה מאוד ברורה בנוגע לקהל היעד של החברה וגם הפריטים לא קסמו בעיניי. אבל רצה הגורל ויום אחד מתוך רצון להעביר את הזמן, בעת המתנה לחברה, החלטתי להיכנס לחנות. השמלה הזו שבתה את עיניי במבט שני כי היא מסוג הפריטים שלא ממש צובטים את ליבך במבט ראשון ואילולא עקשנותה של המוכרת שהפצירה בי "תנסי. אני מבטיחה לך שהיא נראית אחרת על הגוף" (איזו אמירה מקורית, הא?) והעובדה שממילא היה לי לא מעט זמן לשרוף, יכול להיות שלא היינו קשורות היום בגורל אחד. (השמלה ואני. לא המוכרת). אז מה כן שבה את ליבי? הכפתורים בצבע הכסף, בד הטריקו הלא מחייב המספק קרקע פורייה לפסל את השמלה בגזרתה הנוכחית, הצבע האפור- כהה ואורך השרוולים שמאפשרים לי להשחיל חולצה מתחת וליצור משחק שכבות עדין ומעניין. אני מודה שעד היום לא מצאתי עוד פריטים ששבו את ליבי ברשת (כבר הפסקתי לנסות) אבל בכל פעם שאני עוטה את שמלת ה- "במקרה נרכשה שלי" אני קוצרת מחמאות ושאלות בנוגע למוצאה. (כשאני חושפת את המקור לעיתים לא מאחרות להגיע תגובות כמו- "באמת?"). אז את השמלה הזו לבשתי השבוע באחד הימים החמימים יותר בשילוב עם גרביונים כחולים כהים ליצירת מראה מאורך, עטפתי את כפות רגליי במגפוני ה- Replay (שבהחלט זקוקים לפגרת קיץ) והוספתי אקססורי בדמות חגורת ניטים וצעיף קטן. שוב קיבלתי תשבחות שמיד העלו במוחי את המחשבה שאפשר להכניס את זה לספרי הפסיכולוגיה כדוגמא לשיעור ב"דעות קדומות" או לפחות כדוגמא למשפט "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו". שיהיה שבוע חמים ומקסים.

שמלה- irit, חגורה- zara, צעיף- urbanoutfitters, מגפונים- replay

רבותי ההיסטוריה חוזרת...

אומרים שהאופנה ממחזרת את עצמה. אומרים שמה ששייך לנחלת העבר מתעורר מדי מספר שנים לחיים חדשים. אומרים??? נשמע כמו קלישאה, לא? בעת שצפיתי בתצוגות האופנה הוט קוטור 2009 נדמה היה לי לרגע שיצירות העבר קמו לתחייה. האמת שזה נשמע לי די הגיוני במיוחד לאור העובדה שהסוגיה הבוערת המונחת על הפרק כבר מספר חודשים היא מה אישה תרצה ללבוש בזמן משבר כלכלי? או איך תופרים חלומות בזמן שתכניות חיסכון נפרמות והחגורה מתהדקת? במקרה שכזה לא מפתיע אותי שרוח היצירה נושבת מכיוון שנות השפל הגדולות. אין צורך בעטים ולא תהיה בחינה בסוף הפוסט, כי האמת שזה לא סתם שיעור בהיסטוריה מדובר ב- trend alert! הקיץ ז'קטים קצרים, מותניים מודגשות, שימוש במשי ובפרנזים הם חלק ממה שאנחנו הולכים להיתקל בו בלי סוף. ואם כבר לדון בתקופות אז לא יכולה להיות תקופה מדהימה יותר להתחיל ממנה מאשר שנות ה-30. תקופת הזוהר כנגד כל הסיכויים. המצב העולמי בכי רע- הבורסה קורסת (נשמע מוכר?), המוני מובטלים משוטטים ללא מעש ברחובות ובניגוד למצופה החיים מקטן נראים גדולים מאי פעם. הכל הופך לאקסקלוסיבי, מצומצם- אפילו האופנה. המיתון הקשה מביא להטלת מסים כבדים על סחורות מפריז צעד שמרחיק מהישג ידן הענוגות של הנשים את הדבר האמיתי אבל בניגוד למצופה (מישהו אמר העתקות?) הנשים מתלבשות על- פי קו האופנה האחרון (אין דבר העומד בפני אישה שרעבה לאופנה!). באותן השנים הצללית הנשית מובלטת ומדגישה את קו המותניים, החזה והירכיים. חליפות נתפרות מתוך מטרה להדגיש את המפלס מעל חגורת המותניים(המותן והחזה מודגשים באמצעות חצאית צרה וארוכה) ואכן, הפרופורציה המתקבלת היא פלג גוף עליון קצר. מאחר והרזון (תתפלאו לשמוע) היה נפוץ עוד לפני תקופת ה"הרואין שיק" של ck לא פלא שהבד הפופולארי הוא בד המשי הזורם לו במורדות קימורי הגוף ומבליט את כל אשר בדרכו. האמת היא שאם הייתם עוצמים עיניים ולוקים בשכחה זמנית יכולתם, בטעות, לחשוב שמדובר בניתוח קולקציית ה- 'Armani prive שהייתה תרגום (בשפתו האישית של ארמני) לקווים המאפיינים את שנות ה-30 בתוספת תיבול המגיעה היישר משנחאי. על המסלול טופפו הדוגמניות בז'קטים מודגשי כתפיים המעוצבים בהשראת המקדש במזרח הרחוק pagoda-shouldered jackets, שיער מבריק המרוח בנוזל שמנוני ובגדים מעוטרי פרחים. ההשראה מהמזרח (ארמני תמיד אהב את האסתטיקה של המזרח ומאז שפרש את זרועות האימפריה ה"ארמנית" מעבר לים הוא מרבה לפקוד אותה, כך שבמובן מסוים הוא חוזר לטריטוריות המוכרות לו) והאלמנטים המובהקים של שנות ה-30 יצרו קולקציה שבהחלט מעידה שמשהו התעורר בממלכת ארמני הרדומה זה כבר מספר שנים.

מדהים איך ההיסטוריה חוזרת. חצאית ארוכה וצרה יוצרת פלג גוף עליון קצר.

הפרחים המרהיבים ובד המשי...




אפילו הנעליים נראות כאילו נלקחו היישר מארונה של הגיישה...

armani prive' spring 2009 couture התמונות לקוחות מ- style. com

דרך אגב, ארמני איננו היחידי שחזר למחוזות העבר. מעצבים רבים נתנו את משנתם ל"מיתון שיק" וכאילו ספר ההסטוריה של האופנה נפתח לרווחה ומבין דפיו נחלצו דמויות משנים קודמות וכעת הן מהלכות בתצוגות האופנה. שימו לב כיצד שתי התמונות הבאות מדגימות את מיטב האלמנטים של שנות ה-20 העליזות. תקופת הצ'רלסטון. פרנזים, מותן נמוכה, פרחים, השראה מקומביניזונים, החזה נחבא והמיני נחשף. זה הזמן לצאת לבר חשוך, להדליק פומית ארוכה עם סיגריה ולשמוע קצת ג'אז.

התמונות משמאל לימין- alberta ferretti spring 2009, roberto cavalli spring 2009

ובחזרה לשנות ה-30. גם מארק ג'ייקובס לא טמן את ידו בצלחת ומיד עיצב צללית עם חצאית ארוכה שמדגישה פלג גוף עליון קצר, חגורת מותן צרה וכקינוח הוסיף כובע קטן שנוטה לצד (שהיה מאוד טרנדי באותן השנים).

Marc jacobs spring 2009

אז עכשיו כשההיסטוריה חוזרת נשאר רק לבדוק לאיזה תקופה אתם מתחברים ביותר? מה דעתכם?

urban outfit

בחלוף השנים אני מגבשת אמירה אופנתית משלי. למרות שאני רואה בפריטי האופנה בחזקת- "כולם ילדיי" אני מוצאת את עצמי מנתחת לפרטים מדוע אני מעדיפה "ילד אחד על פני האחר". אני מודה שאין סגנון ספציפי אחד אליו אני מתחברת ביותר. מעצם היותי אדם סקרן (יש האומרים מאוד!) אני מתנסה ללא הרף וכשרוח אופנתית חדשה נושבת בשכונה סביר להניח (חוץ ממקרי וטו נחרצים) שארצה להתנסות במלבושיה. עם זאת אני נוטה להיות ביקורתית יתר על המידה ולכן לא אמהר לאמץ כל מראה חדש שפורץ אל השוק. הרבה ספינות מסע אופנתיות עגנו בנמלי. חלקן חזרו כלעומת שבאו וחלקן הגדירו לימים את מי שאני! לדוגמא בתקופות שבהן רציתי להיראות בוגרת יותר או כאשר השתמשתי בפריטי אופנה לרכך את האדמוניות הבוערת בי ולהציג את עצמי כבובתית- מתוקה ועדינה (עדיין יש שרידים בארוני שיכולים להעיד על כך!). המראה האורבני מלווה אותי מספר שנים טובות. אני מאמינה שזו השפעה ישירה מתקופת מגוריי בתל- אביב או אולי תקופת עבודתי עם נוער בסיכון. מראה מחוספס השאוב מתרבות רחוב, נערי, קשוח, מתאפיין בצבעים מונוכרומטים כהים וסגורים, מעילי עור, שרשראות נחושת וניטים אך יכול באותה קלות להיות שמלה מתנפנפת ואוורירית מזווית ראייה נשית. מראה שעל פניו נראה כלא מתאמץ, פרקטי ופשוט להכנה. אחד המתכונים האורבנים האהובים עליי כולל מכנסיים שחורים, מעיל עור, חולצה כהה והמגפונים האהובים עליי. המכנסיים השחורים שבחרתי הם ה- hammer pants (בגרסה עדינה מאוד!). אפקט הבלון קטן (כמעט שנחבא) והם בעלי מבנה מעוצב ולא חסרי צורה (כפי שרוב מכנסי ה- "האמר" בנויים). אני אוהבת אותם בשל יכולתם לטשטש את החלקים הפחות מובחרים שלי ועם זאת עדיין לשדר זרימה ונשיות. כבר הרבה זמן שאני תרה אחר מכנסיים שכאלה ועכשיו כשהנחתי את ידיי עליהם אני נהנית מכל רגע בחברתם. מעיל העור (מה שווה מראה אורבני ללא אחד שכזה?) מהווה סגנון אחד (מיני רבים) של מעילי עור שאני אוהבת. ז'קט אופנוענים- למראה מחוספס, ז'קט מחויט למידות הגוף- למראה אלגנטי, וז'קט יצירתי- למראה נוטף שיק. פריט שכזה הוא חובה בכל ארון (הוא כמובן יכול להיות גם דמוי עור) והוא מצטות היטב לשמלה קלילה, משדרג טי שירט פשוטה או חולצה רומנטית מבד נשפך. מכוון שמדובר בהשקעה לא קטנה רצוי ב"פעם הראשונה" לבחור בצבע שחור או חום שכן הם מגלים יכולות חברותיות מופלאות עם שאר חברי המלתחה. אני אישית צירפתי למלתחתי ז'קט עור בצבע כחול והוא התגלה כהשקעה לא רעה בכלל. עכשיו נותר רק להנפיק תמונות. אז התלבטתי היכן להצטלם. בקלות יכולתי להצטלם על רקע בניינים או על אי תנועה בצומת סואן אבל מה יותר מתאים מלהצטלם על רקע גרפיטי עירוני וצבעוני (לאיזון הצבעים הכהים) כשמדובר באורבני. דעתי על גרפיטי רחבה וסבוכה אך לזה נגיע בפוסט אחר....

במהלך הצילומים נעשה קריר אז הוספתי את הצעיף ועליי לציין שהוא מוסיף צבע ומרכך את הקשיחות.

ז'קט עור-chevignon, חולצה- ענת מיקולינסקי, צעיף- urban outfitters, שרשרת- אפרת קסוטו, מכנסיים- zara, מגפונים- fly london

לסיום אני שמחה לבשר שהחורף חוזר ובגדול בסוף השבוע הקרוב. סערה משתוללת (למרות שברגעים אלה היא די רגועה, אפשר לומר, נעלמת!) היא סיבה טובה ללבוש את מיטב מחלצותיי הביתיים (הנגלים רק לעיני אהובי) ולצפות בסרט טוב....המממ....רעיון לא רע בכלל. אני הולכת ליישם אותו לאלתר! סוף שבוע חמים ומקסים. צ'או.

* תודה לבלוג standing ovation שצירף אותי לרשימת השווים ביקור.

צבעי הקיץ - ורוד

האביב מתחפר לאיטו ומזג האוויר מפוצל האישיות מעיד על כך באופן מובהק. החנויות צבועות בצבעי הקיץ והם נראים שקופים ונקיים. בין המתפקדים הוא ה- salmon rose. נדמה שזוהי שעתו הגדולה של הורוד בגוון אפרסקי, בחזות חיוורת, במראה העתיק, במתיקות הבובתית האופיינית וכפי הנראה, הקיץ, יהיה נוכח מתמיד. הנה טעימה ראשונה....


תמונות בכיוון השעון- preen line, marni, miu miu, lanvin, lela rose, balenciaga

התמונות נלקחו מ- net- a- porter ומ- barneys