פלא החיים ואווירה איטלקית.

כן,כן, אני יודעת, אני כזו גרועה. בזמן האחרון אני פשוט מתנתקת ונעלמת מהחלל האינטרנטי. נראה לי שהגיע הזמן לומר מהי אחת הסיבות המהותיות שבגללן זה קורה... עד כמה שאני אוהבת אופנה והיא חלק בלתי נפרד ממי שאני, בתקופה האחרונה נכנס "מרכיב" חדש, מרגש ומקסים לחיי. מעבר להיותי אישה, בת זוג לאישי היקר והאהוב, בת של הורים מקסימים, חברה של אנשים מדהימים שזכיתי להכיר ושילוו אותי בחיי...היום אפשר גם לומר שאני....אוטוטו...אמא!!!

כן, כן, מתחוללים בתוכי מעבר לרגשות, שאיפות, חלומות, ציפיות, תשוקות- גם חיים. עולל קטן שהוא פרי אהבתנו הנפלאה של אישי ואנוכי. פלא החיים! ואני עוברת תהליך מרתק שלעיתים נדמה כאילו אני צופה בו מהצד מאשר משמשת כשחקנית ראשית וממשית בתוכו. אל דאגה אינני מתכוונת להפוך להיות מהנשים הללו שכל עולמן התרבותי והרגשי סובב סביב זעטוטי הבית וכל מה שיעניין אותי מעתה ואילך זה בגדי ילדים, עגלות, טיטולים וכו'(טוב, נו, זה מעניין אבל לא רק) אני עדיין אוהבת להתלבש ולהנות מהחיים (למען האמת) יותר מתמיד, אבל אני מודה שבחודשים האחרונים הדבר שהכי עניין אותי זה הנסיך הקטן שצומח בתוכי. גם מבחינה אופנתית אני לאט לאט חושפת עוד ועוד אינפורמציה בנוגע לבגדי נשים בהריון. עליי לציין שחששתי שההיצע יהיה דל ומאתגר מבחינה אופנתית, אך אם בעבר המצב היה קשה הרי שהיום שדות הפרחים המעוברים האופנתיים מלאים כל טוב ולא רק שניתן למצוא דברים נפלאים ברשתות האופנה ובחנויות המעצבים אלא שישנן מספר מעצבות בגדי הריון מפתיעות שתורמות מכישרונן ומפיקות ממתקים מתוקים להפליא.
בסוף השבוע האחרון הייתי בטוסקנה. מזלי הטוב מאפשר לי לבקר במחוז איטלקי זה לא מעט ועליי לציין שבכל פעם מחדש אני נפעמת מיופיו של הטבע הציורי. בדרך כלל אני שמה את פעמיי לכיוון פירנצה (בירתו של מחוז זה) כדי לתור אחר מציאות אופנתיות אולם הפעם החלטתי להנות עד תום מהנופש הפסטורלי ולסייר בעיירות טוסקניות קטנות מתוקות הנמצאות באזור קיאנטי (ששייך למחוז טוסקנה ומשתרע בין פירנצה לסיינה) ולקנח בסן ג'ימיניאנו שהיא עיירה עתיקה הממוקמת על פני גבעה בגובה 334 מטר. האוכל האיטלקי המשובח, היין המבשם, האנשים הקסומים, הנוף המשכר וכמובן אישי לצידי החדירו שלוות נפש לתוכי ונהניתי מכל רגע.

הבית שלנו בסוף השבוע האחרון antico casale della selva

את הטיול התחלתי עם אאוטפיט פשוט למראה האהוב עליי וכולל טייץ שחור ( A.A) , טוניקה לבנה (מנגו), ווסט מתוק (urban outfitters) , שרשרת שעון (אפרת קסוטו) ונעלי בובה שהם מציאה אמיתית שעלו רק 50 ש"ח.



מבטיחה להשתדל לבקר לעיתים קרובות יותר... בינתיים אשאיר אתכם עם תמונות קסומות מטוסקנה ואיחולי שבוע מקסים! אריבדרצ'י...

אקלקטיות

אחד הדברים היפים באופנה הוא היכולת להרכיב מלתחה ממגוון רחב של פריטים ובעיקר סגנונות. פריטי וינטג', מותגים, פריטים קלאסיים שאפשר לדעת מהיום הראשון שרוכשים אותם שהם ילוו אותנו שנים רבות, רכישות בשווקים, בגדים שמוצאים בחיטוט ממוקד בבית סבתי (במטרה למצוא בגדים של אמי בצעירותה), בגדים טרנדיים שבוודאי ייעלמו מהר מהארון או ישכבו לנצח במדף חבוי ויפונו בסופו של דבר. מי שמתמקד בתחום אופנתי אחד מפספס בעיניי עולם ומלואו. כל הכיף באופנה זה שהכל מותר! כך שאפשר להתנסות ולשלב פריטים ב- 20 ש"ח עם חצאית מעצבים וזה ייצא הרבה יותר מעניין וחדשני מאשר מראה נוצץ ומנקר עיניים (ממותג מכף רגל ועד ראש). כשרוצים להתחדש, ארון אקלקטי מאפשר זאת בקלות. ריבוי פריטים מעורר השראה ובאמצעות שילוב מגוון אפשר לתת טרפנטציה שונה לבגד זנוח או לפריט שנלבש כבר בעבר באמצעות מעט יצירתיות (זה גם מרגש וגם זול יותר מלרכוש פריט חדש). עכשיו שפרק עונתי חדש נפתח במחוזותינו זה הזמן לחידוש ולסידור ארון הבגדים, לניעור פריטים שלא זכו לתשומת ליבכם ולחידוש המלתחה. זה הזמן לבחון את המלתחה לעומק. להתבונן ולזהות איזה סגנון השתלט על המדפים בארונכם ולרכוש פריט אחד שייקח אתכם למקום שלא הייתם בו עדיין.

התכנון היה להיות ללא הג'קט אבל מזג האוויר ההפכפך הזרים רוח קרירה תכופות.

בשבת האחרונה גם אני בחנתי את מלתחתי. אישי ואני החלטנו לפנק את עצמנו בארוחת צהריים זוגית ולרגל המאורע החלטתי ליצור מראה אקלקטי ככל הניתן. הארון שלי מורכב ממגוון פריטים שלעיתים אני עוצרת ושואלת את עצמי האם יש לי סגנון מוגדר? אמממ...שאלה טובה....בכל מקרה לרגל האירוע החלטתי לנצל את הימים הקרירים הספורים שעוד נותרו לפני בוא הקיץ באמצעות מראה שכבות עדין ואקלקטי. חילצתי חצאית בובתית בעלת מותן גבוהה עם עיטורים אתניים שנרכשה בחנות תל אביבית אהובה ולא זכתה להופעות פומביות זה זמן מה, הכנסתי לתוכה גופייה פשוטה שנרכשה בשוק בפראג, נעלתי מגפונים של replay שאתם כבר מכירים, התעטפתי (למקרה של קרירות) בז'קט ג'ינס ישן שנרכש בחו"ל (אחת הרכישות המוצלחות ביותר). לטאץ' סופי תיבלתי בשרשרת שמצאתי בדוכן קסום בנחלת בינימין ועלתה לי 30 ש"ח בלבד (וזוכה לשבחים שממזמן כיסו את ההשקעה).

בגלל השמש הצורבת והניגוד בין השחור והלבן קשה להבחין בתחרה המעטרת את הגופייה. מאחר ואני פדנטית בנשמתי חשוב לי שתיראו מקרוב את הדוגמא ובאותה הזדמנות את השרשרת.

זה היה מרגש לחבר צירוף שונה מהרגיל ולקחת בגדים מכל קצוות המלתחה שלי שלא נפגשו זה עם זה ופשוט לשלב אותם ביחד באופן שונה מהרגיל. מחשבה, קורטוב יצירתיות והתוצאה שיצאה שימחה אותי.



שיהיה שבוע מקסים וחג עצמאות שמח לכולם...

ג'קט ג'ינס-של המותג levis נרכש ב- urban outfitters, גופייה- שוק בפראג, שרשרת- נחלת בינימין, חצאית fillya, גרביונים- ניו-יורק, מגפונים replay

ילדה נשארת ילדה

אחרי מספר לא מבוטל של שנים כשרוחות השינויים הובילו אותי ככדור פורח בנתיבי המציאות גיליתי שככל שאני מתבגרת החיים הופכים לשלמים, משתקפים בזווית הנכונה (בלי דרמות) וכמובן לא מפסיקים לאתגר. ככל שגדלתי בשנים קרו לי רק דברים טובים. בכלל אני מאלה שפורחים מאוחר בכל דבר... הבגרות טומנת בחובה לא מעט אתגרים וההחלטות הופכות לעיתים להרות גורל מה שגורם מדי פעם לאווירת כבדות ורצינות תהומית. בגלל רגעים שכאלה אני שומרת לעצמי רגעי קסם קטנים וילדותיים ומשתדלת מדי פעם לשחרר מכדורי הפורח (שמניע אותי במסע החיים) שקי חול צבעוניים ומשמחים כדי לשמור על שפיות. אם נתרגם זאת לאופנה אז אני נהנית לעיתים להשיל מעליי את הבגדים הקלאסיים (שאני מאוד אוהבת) ולהתעטף בבגדי קז'ואל. מאז ומעולם הייתה לי חיבה לחיבור בין הג'ינס לסניקרס. נעלי האולסטאר והאדידס היו בעבר חלק בלתי נפרד מכף רגלי. בתנועה אוטומטית הייתי משכימה מדי יום ונועלת אותן. כל יום! עם השנים הפכתי יותר ויותר לאישה ותחביב הנעליים נדד למחוזות יצירתיים, נשיים ומחודדים.

סריג, ג'ינס- fornarina, סניקרס- אדידס, צמיד- שוק הפשפשים

כך היה השבוע. לבשתי ג'ינס ונעלי סניקרס אהובות. את התבשיל תיבלתי בסריג שחמדתי במשך תקופה ארוכה. הסריג מבית היוצר היצירתי fornarina. כמו הרבה דברים טובים, מדובר במותג אופנה איטלקי מהחביבים עליי ביותר המוכיח שבארץ הספגטי והפרמז'ן הגנים אף פעם לא מאכזבים. למה פורנרינה נחשבת למותג הקז'ואל השווה ביותר עלי אדמות בעיניי? מיכוון שהבגדים שלהם תמיד נגועים ביצירתיות המעלה חיוך על הפנים. הפריטים תמיד מרגשים ומתחברים עבורי לאמנות. מדי עונה הם מציפים את עיניי במגוון רחב כל כך של כל טוב שבא לי לשתות כמה שיותר מזרם היצירתיות הזה. למי שבעל יכולת דחיית סיפוקים יבין שאין צורך ללבוש את הקולקצייה כולה מכף רגל עד ראש, אלא לבחור פריט אחד- זה יעשה את כל העבודה. (וירוקן את הכיס לתקופה ארוכה).

תמונה מקרוב של הנעליים

הצמיד שענדתי הוא הוכחה לכך שבזמן האחרון יש לי פטיש לפרפרים. שרשראות, צמידים, עגילים. כל מה שמלא בצבעים , בעל צורה פרפרית ומפזר יופי סביבו is fine by me
ומה יותר מתאים לאביב מאשר פרפרים?


זה מזכיר לי תמונות של פרפר נפלא שצילמתי בעבר.

המשך שבוע טוב. תודה לאישי על התמונות.

חזרתי....חג שמח!

שמלה- bravo, חגורה- tifa arts, נעליים- aldo

הרבה זמן לא ביקרתי ב"שדה השראתי". דברים קסומים וטובים מאוד עוטפים את חיי (כרגע אינני יכולה לחשוף עוד במה מדובר אבל אני מבטיחה שבקרוב אשתף אתכם) והיה חשוב לי להקדיש להם את מלוא תשומת ליבי. לצערי יצא שהבלוג ננטש תוך כדי התהליך. ההתנתקות מהבלוג שימשה עבורי שיעור מלמד ומשחרר. אם בתחילת דרכי כבלוגרית מצאתי את עצמי יושבת מול מסך המחשב שעות על גבי שעות ובין לבין מנהלת את חיי, הרי שזמן הניתוק היה סוג של גמילה מתונה והגעה למסקנה שהבלוג הוא חלק מחיי וברצוני להקדיש לו זמן אך לא על חשבון חלקים אחרים וחשובים. חודש ימים מצאתי את עצמי מתעסקת בחיים שמעבר למקלדת ולמסך, אני מודה נהניתי מכל רגע, וחזרתי בכוחות מחודשים. המון דברים קרו בתחום האופנה ובכלל, בזמן שלא הייתי ושלא תחשבו לרגע ש"לא ידעתי או לא שמעתי". לחיות ולנשום אופנה זה עבורי כמו ללכת לישון בסוף היום, לצחצח שיניים, לאכול. זהו צורך ולא הכרח. אז ככה, "בזמן שישנתי" טופ שופ פתחה סניף בסנטר (ששם כבר הספקתי לבקר), מעצבות האופנה הישראליות "רוס אווטה" פתחו חנות ראשונה (ומדהימה), עדיין לא ראיתי את הסרט "וידוייה של שופוהוליק" (חשוב לסמן לעצמי ביומן), מצאתי את הסריג (של פורנרינה) ששבה את ליבי בקסמיו ומחירו היקר הדיר שינה מעיני במשך שבועות ספורים ב- 40% הנחה (נראה לי שההמשך ידוע), תל אביב העיר שלה אשמור אמונים לעד חגגה 100 ונראתה טוב מתמיד, גיליתי עוד חנויות יד שנייה מקסימות בתל- אביב, גיליתי "פטיסרי" מתוק להפליא ברחובות, התוודאתי לטרנדים שעתידים לקרר את הקיץ ו... בעיקר נחתי ונשמתי אהבה.


אני אוהבת את חג הפסח. אווירת ה"חירות" (אם תרצו לקרוא לזה כך) הקסומה, המשפחתיות המחבקת והתחדשות הנפש והטבע הם חלק מהיתרונות שאני מייחסת לתקופה זו של השנה. כמו כל עם ישראל גם אני מצאתי את עצמי באחד מרבבות הפסטיבלים והאטרקציות שגדשו כל חלקה פורחת טובה בארץ. השבוע שמנו את פעמינו (אישי ואני) לכיוון עין הוד לפסטיבל האקוספרה. פסטיבל נפלא ויוזמה ברוכה. הפסטיבל הוא אירוע אקולוגי המאגד יוצרים מוכשרים וחברות אוהבות סביבה שבחינניות מעביר את רעיון "שימור כדור הארץ". במקום פעלו דוכנים שהציעו מוצרים שמוחזרו (תיקים וחגורות העשויים מצמיגים, שולחנות העשויים מניירות ממוחזרים), התקיימו פעילויות והפעלות נפלאות ל"גירוי" הדור הבא וכן, התקיימה תערוכת אמנות בינלאומית בנושא איכות הסביבה והיחסים בין האדם לסביבה הטבעית..


בנוסף, זו הייתה הזדמנות מצויינת לשוטט בעין הוד. למי שלא יצא להגיע לפתחי כפר האמנים מומלץ לסור לשם בהזדמנות הראשונה. מיקום הכפר השוכן על שלוחה של הר הכרמל, מוקף מטעי עצי זית עתיקים וגבעות ירוקות שמדרונותיהן גולשות לחופו של הים התיכון הכפר מלא בקהילת אמנים הפותחים את בתיהם בלבביות כובשת. היצירתיות משתקפת בכל חלון, דלת, שלט לבית וגלריה שמכילה כל טוב. אחרי הליכה שלווה בסמטאות הציוריות, סיור בגלריות הפזורות בכל פינה ואווירה מלאת השראה שחילחלה לגופי החלטתי להצטלם. בקיץ אני הופכת לאישה של ממש. הרבה שמלות, חצאיות, בדים זורמים, צבעים. במקור השמלה המוצגת הייתה בעלת שרוולים ארוכים. מלכתחילה היה ברור לי שיופייה יבלוט יותר בקיץ. למרות הרקע השחור היא מעוטרת בפרחים מקסימים שנותנים תחושה של התחדשות ופריחה- כמו שאני מרגישה כעת. חג שמח....

היה חבל לי שלא תראו את הגזרה המתוקה והכיווצ'וצ'ים הנפלאים של השמלה מקרוב!

או את החגורה...

האביב דופק בדלת

סוף השבוע היה חמים (בלשון המעטה). ביום שישי נמנעתי מההתחככות עם השרב וביום שבת מפגש משפחתי גרם לי לצאת אל החום הנורא. בזמן האחרון שינויי מזג האוויר גורמים לי לפשפש במלתחת הקיץ המאוכסנת אי שם במדרונות הגבוהים של ארוני (את מלתחת החורף אני פוגשת לעיתים קרובות יותר). זה מרגש לחטט ולהיזכר בפריטים שלא פגשתי עונה שלמה. למרות שהספקתי כבר לאגור פריטים אביביים חדשים, החלטתי להופיע בתמונה הראשונה לקיץ 2009 בפריט ישן שאני מאוד אוהבת. באינסטינקט ראשוני שלפתי את השמלה הזו מכוון שהצבעוניות המשמחת, ההדפס הגיאומטרי שמיד תופס את העין, הגזרה הבובתית שמעניקה אלגנטיות בקיץ המיוזע, הכיווצ'וצ'ים המעטרים את אזור הצוואר והחגורה הופכים אותה לקלף מנצח בעיניי.



בדרך כלל בעונות המעבר אני נוהגת ללבוש אותה בצירוף ז'קט. השילוב בין השניים כל כך נכון שפשוט התנהגתי כדוגמנית (למרות שאני רחוקה עשרות מטרים וקילוגרמים להיות אחת שכזו) או יותר נכון כ"קולב" והחלטתי שלמרות החום הכבד אני לא אוותר ואציג בפניכם כיצד נראה השילוב עם הז'קט המיליטנטי. תמיד תהיתי איך מרגישה דוגמנית כשהיא נאלצת ללבוש בגדי חורף כשהטמפרטורות בוערות בחוץ ולחייך כאילו היא נהנית מכל רגע. עליי לציין שזה לא תענוג אך אני מאמינה שהכסף שהן מרוויחות, בסופו של יום, מצנן את גופן. בנוגע אליי, התנחמתי בידיעה שאני עושה זאת למען היצירה ובסופו של יום גם יכולתי לאכול כל העולה על רוחי. שיהיה שבוע טוב וקריר יותר...וכמובן, חג פורים שמח!

שמלה- נעמה בצלאל, ז'קט- גולף, גרביונים- A.A, נעליים- steve madden, צמידים- שוק הפשפשים.

אף מילה על אופנה

הפוסט הנוכחי לא יעסוק באופנה, אלא באהבה ראשונה. כל אחד יודע שאהבה ראשונה היא משהו שלא שוכחים. תחושה שמלווה אותך כל חייך וצובטת בעדינות את ליבך כאילו היה זה רק אתמול. אהבה ראשונה לא חייבת להיות מציאותית היא יכולה להתקיים בפנטזיה. שכן בבית ליד שמייחלים ליום שבו תפגשו בתור במכולת, בחור משכבה בוגרת יותר שמדמיינים שתפגשו בקולר, מבטכם יצטלבו והאהבה תפרוץ או שחקן בטלוויזיה שליבכם נצבט כל פעם כשהוא מגיח מהמסך. אני זוכרת את אהבת הפנטזיה הראשונה שלי. נפגשנו בעת הופעתו הטלוויזיונית שסימנה אותו ככוכב. הוא היה צעיר, הורס ושבה את ליבי מהרגע הראשון. היו לי את כל הסממנים של אהבה: כל פעם המתנתי בשקיקה שיופיע על מסך הטלוויזיה, קירות חדרי היו מכוסים תמונות שלו, דמיינתי במוחי מה היה קורה אם היינו נפגשים ונשמתי נעתקה "כשהוא היה בסביבה". לאהבה הראשונה שלי קוראים- ג'וני דפ. הכרנו באמצעות הסדרה 21Jump Street מאז כל אחד התקדם בחייו. אני מצאתי אהבה אמיתית, הוא התחתן עם ונסה פרדיס והיום יש להם שני ילדים. אני עדיין מקפידה להתעדכן בשלומו ומדי פעם כשיוצא לי לשמוע אודותיו אני חוזרת למחוזות העבר וליבי נצבט. אהבה או לא? השבוע יצא לי לשזוף את עיניי בתמונות שלו עם בתו בשיטוט מקרי לחלוטין בבלוג שלראשונה יצא לי לבקר בו. מעבר לעובדה שהמראה של אב ובת זה אחד הדברים המקסימים ביותר שיש. כשמדובר בו- זה גם סקסי. לא יכולתי להתאפק ומיד החלטתי לשתף אתכם. אתם מוזמנים להיווכח בעצמכם ואם ליבכם נצבט תדעו שאתם לא לבד!

johnny depp with daughter Lily- Rose התמונות מ- כאן

בלדרות ושמה שופינג

האם שמתם לב שלאחרונה התחילה תקופת הנדידה? אתם יודעים, תקופת הפרו- חגים, פרו- קיץ, שנייה לפני שמחירי הטיסות נוסקים ובכל סמטה בעולם מתגלגלת השפה העברית. ה- תקופה לנסוע לחו"ל. בזמן האחרון יוצא לי לשמוע לא מעט אנשים מסביבי שעוד רגע עוטים פני אלמונים וזוכים לנדוד במדינה אחרת ברחבי הגלובוס. הלוואי ויכולתי לספר שאני נמנית על ברי המזל שיצאו משטח המדינה עוד מספר ימים, אך לצערי לא כך הדבר. עם זאת כאחת שמשתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה מיד זיהיתי פוטנציאל קניינות אישי, בין- יבשתי שישגר היישר לארוני "הרעב" פריטים דנדשים מהניכר. וכך תוך כדי שאני מדחיקה הצידה את כל הירוקת הקנאתית, המחשבות "אילו זו הייתי אני" ושאר ירקות לא ממש חיוביים יצאתי למשימה- יצירת רשימת קניות. מיד חיככתי את ידיי בהנאה, התיישבתי מול המחשב והתחלתי "להעמיס". נקודה גיאוגרפית: איטליה. הבלדר: בן זוגי (שנוסע בלעדיי!!!). היעד: h&m. בסך הכל אם כבר להישאר מאחור אז לפחות ליהנות ממסע קניות ללא שום מאמץ. לא רע בכלל.
אז להן הממצאים:


שמלה כחולה מתוקה שתעניק מראה בובתי ורענן. עליונית עם פרחים כחולים קטנים שמדיפה ריח פריחה וטוניקה בצבע שמנת עדינה. חצאית תכלכלה שתשתלב היטב עם צבעי הקיץ השוכנים בארוני. ז'קט אופנוענים מג'ינס שאני חומדת מרגע ש- betty הציגה אותו לראשונה ולאחרונה גם אפונה הגבירה את תאבוני. בכלל אני אוהבת ז'קטים מג'ינס. פריט שהולך מצוין בעונות המעבר, תמיד מוסיף אדג'יות להופעה, פריט חובה בכל ארון וכשידיי נחות על ממתק כזה משובח- אני מרגישה ברת מזל. קרדיגן הפסים מצטרף לחבורת המפוספסים שאגרתי בעונת הקור (אני בטוחה שהוא ישמש אותי היטב בעונת האביב). לסיום מעט אקססוריז: סנדלים בצבע כתום שישתלבו היטב עם השמלה, שרשרת צבעונית בניחוח טרופי, תיק שחור. שמתם לב לצמיד העץ מכוסה הניטים....יאמי...! אז זו הרשימה (נכון לעכשיו). למשימה ייצא בן זוגי כשהוא מגובה בתמונות כדי למנוע בלבולים וטעויות. כדי שהמשימה תוכתר כהצלחה אני מקפידה לספק את כל האינפורמציה הנדרשת ומנסה למנוע שיקול דעת (החלטה שגויה פירושה פריט שינוח בארוני עד צבירת אבק למוות). אני מניחה שעוד ינופו פריטים בדרך למטוס, אך אין שום ספק שזו תחושה נהדרת לפתוח את העונה במשלוחה שינחת בנתב"ג. סוף שבוע חמים במיוחד צפוי לנו. זה הזמן להוציא את פריטי הקיץ שנחלו אכזבה בשבוע שעבר לנוכח הבזקי הברקים, תרועות הרעמים וטיפות הגשם האימתניות שריצדו מכל עבר. שתהיה שבת שלום.