ילדה נשארת ילדה

אחרי מספר לא מבוטל של שנים כשרוחות השינויים הובילו אותי ככדור פורח בנתיבי המציאות גיליתי שככל שאני מתבגרת החיים הופכים לשלמים, משתקפים בזווית הנכונה (בלי דרמות) וכמובן לא מפסיקים לאתגר. ככל שגדלתי בשנים קרו לי רק דברים טובים. בכלל אני מאלה שפורחים מאוחר בכל דבר... הבגרות טומנת בחובה לא מעט אתגרים וההחלטות הופכות לעיתים להרות גורל מה שגורם מדי פעם לאווירת כבדות ורצינות תהומית. בגלל רגעים שכאלה אני שומרת לעצמי רגעי קסם קטנים וילדותיים ומשתדלת מדי פעם לשחרר מכדורי הפורח (שמניע אותי במסע החיים) שקי חול צבעוניים ומשמחים כדי לשמור על שפיות. אם נתרגם זאת לאופנה אז אני נהנית לעיתים להשיל מעליי את הבגדים הקלאסיים (שאני מאוד אוהבת) ולהתעטף בבגדי קז'ואל. מאז ומעולם הייתה לי חיבה לחיבור בין הג'ינס לסניקרס. נעלי האולסטאר והאדידס היו בעבר חלק בלתי נפרד מכף רגלי. בתנועה אוטומטית הייתי משכימה מדי יום ונועלת אותן. כל יום! עם השנים הפכתי יותר ויותר לאישה ותחביב הנעליים נדד למחוזות יצירתיים, נשיים ומחודדים.

סריג, ג'ינס- fornarina, סניקרס- אדידס, צמיד- שוק הפשפשים

כך היה השבוע. לבשתי ג'ינס ונעלי סניקרס אהובות. את התבשיל תיבלתי בסריג שחמדתי במשך תקופה ארוכה. הסריג מבית היוצר היצירתי fornarina. כמו הרבה דברים טובים, מדובר במותג אופנה איטלקי מהחביבים עליי ביותר המוכיח שבארץ הספגטי והפרמז'ן הגנים אף פעם לא מאכזבים. למה פורנרינה נחשבת למותג הקז'ואל השווה ביותר עלי אדמות בעיניי? מיכוון שהבגדים שלהם תמיד נגועים ביצירתיות המעלה חיוך על הפנים. הפריטים תמיד מרגשים ומתחברים עבורי לאמנות. מדי עונה הם מציפים את עיניי במגוון רחב כל כך של כל טוב שבא לי לשתות כמה שיותר מזרם היצירתיות הזה. למי שבעל יכולת דחיית סיפוקים יבין שאין צורך ללבוש את הקולקצייה כולה מכף רגל עד ראש, אלא לבחור פריט אחד- זה יעשה את כל העבודה. (וירוקן את הכיס לתקופה ארוכה).

תמונה מקרוב של הנעליים

הצמיד שענדתי הוא הוכחה לכך שבזמן האחרון יש לי פטיש לפרפרים. שרשראות, צמידים, עגילים. כל מה שמלא בצבעים , בעל צורה פרפרית ומפזר יופי סביבו is fine by me
ומה יותר מתאים לאביב מאשר פרפרים?


זה מזכיר לי תמונות של פרפר נפלא שצילמתי בעבר.

המשך שבוע טוב. תודה לאישי על התמונות.