בחזרה לעצמי

האביב כבר בפתח ונדמה שבכל פינה יש פרח שמפיץ את ריחו ומתהדר ביופיו. תקופת האביב אהובה עליי במיוחד.
מעין אתנחתא מרהיבה ביופיה שמפזרת רוחות מלטפות וריחות נעימים של פריחה. שנייה לפני שאגלי הזיעה מכסים את גופינו. רגע לפני שהחורף עוזב ושנייה לפני שהחום הנורא נותן אותותיו. עוד משחר נעוריי, התקופה הזו, שאת תחילתה מסמן חג הפסח ואת סופה חותם השרב הכבד, מסמלת עבורי תקופה של שינויים והתחדשות. אל תשאלו אותי למה אבל תמיד בתקופה הזו אני נכנסת למערבולת שינויים (לרוב היה מדובר במעברי דירה אליהם התלוותה פרידה מבן זוג. מישהו אמר פריחה???). השנה, תקופה זו מסמלת עבורי את החזרה לשגרה. השבוע חזרתי לעבוד אחרי חופשת לידה ארוכה. שמחה שמהולה בלא מעט עצב או יותר נכון געגוע. אני מודה! נפלתי לתהום האמהות ואת חזרתי לעבודה ליוו סיוטים מטופשים שפקדו אותי מדי לילה והעלו סצנות שהדירו שינה מעיניי. המובחרות מביניהן היו לדוגמא כשאני חוזרת הביתה ובני אינו מזהה אותי או כשאני חוזרת מהעבודה ואני רואה בתדהמה שבני הולך בפעם הראשונה.


מיותר לציין שבמציאות הדברים נראו אחרת, אבל עדיין היה די מוזר עבורי לבלות יום שלם בגפי. מבלי לנהל שיחה עם המושב האחורי. די מוזר לא להתעסק כל היום בענייני חיתולים וטיטולים או לשיר שירי ילדות על פילונים ופרפרים.
באותה מידה היה גם מרענן ומשמח לחזור לחלק במציאות שהוא רק שלי... להתלבש לעבודה מתוך מחשבה של מה מתאים למה או איזה אאוטפיט ארצה ליצור היום ולא מתוך מחשבה של איזה בגדים יהיו לי נוחים במידה ואצטרך להניק (ותאמינו לי שזה שיקול). להניח לרגע את תיק האמא שלי (שהפך לעורי השני) ולתת מקום לשאר תיקיי האהובים להתבטא. לענוד עגילים מבלי לחשוש פן אוזניי יתלשו מפאת ניסיונות האחיזה וההתנדנדות של בני בקישוטי אוזניי (דבר שאמור להיות משמח ומבורך מאחר והוא מהווה חלק משמעותי בהתפתחותו).

אבל יותר מכל היה כיף לחזור לרגעים ספורים ביום לעצמי או יותר נכון למי שהייתי לפני שהייתי אמא...
אז את היום הראשון צלחתי! טוב, אז היה טלפון אחד או שניים לסבתא... רק בשביל לדעת אם הוא אכל! ומה שלומו? טוב, ואולי לשמוע את קולו... ויכול להיות שאיפשהוא בעבודה (ורק בגלל שביקשו ובמקרה היה לי) הראיתי תמונה אחת או שתיים שלו. וכמובן שכל היום התנוסס על פני החיוך האימהי והמטופש (כמו כשמתאהבים). אבל חוץ מזה הייתי לבדי. שוב עם עצמי. כמו פעם. ובדרך הביתה נסעתי מבלי לנהל מונולוג עם הנוסע במושב האחורי. וכל הנסיעה הבטתי קדימה ולא הגנבתי (כמו תמיד) מבטים חטופים לכיוון הנסיך הקטן כשהוא ישן. הנסיעה הביתה הייתה רגועה, פרטית ומרגשת. רק אני עם עצמי. טוב, זה לא ממש משנה כשברקע נשמעו שירי פעוטות נעימים...
אם בבגדים עסקינן אז לרגל האירוע החלטתי להתקשט באאוטפיט אביבי ומתקתק. מלא באקססוריז לא פונקציונלים עבור אמהות.



חצאית וחולצה- מנגו, נעליים- j shoes, גרביונים- המשביר לצרכן, שרשרת וחולצת ג'ינס- h&m,קלאץ- אקססוריז

שרשראות, תיק קלאץ' (שטיטול יצטרך לעשות דיאטה חריפה כדי להיכנס אליו). כבר הרבה זמן שאני מחפשת חצאית בצבע תכלת בתולי וחולצה עם שרוולים מעניינים בצבע ניוד (ה- בשורה של הקיץ). מאחר ואני טיפוס של חורף מיאנתי להיפרד מהגרביונים הצבעוניים שלי... שיהיה המשך שבוע טוב. נשיקות.