
זה זמן רב שאני רוצה להצטלם בשדה חיטה צהובה. מראה השיבולים הרוקדות ונעות מצד לצד לצלילי מנגינת הטבע הקסים אותי מאז ומתמיד. שנייה לפני שקוצרים את עמודי החיטה והשעורה, כשעוד כוחן במותניהן החלטתי שלכבוד חג השבועות אלך לתור אחר שדה שכזה. לכבוד המאורע התלבשתי בחולצת השבועות שלי. כשרכשתי אותה המחשבה שהיא תהיה חלק ממסורת החג אפילו לא חלפה במוחי אך מראה ה- "בוא נצא במחולות" שהיא משדרת והפריחה שבה היא מתהדרת הופכים אותה לחולצת שבועות קסומה. ישנם שני חגים בשנה שאני אוהבת להתלבש במיוחד עבורם. חג הפסח שבו אני מחפשת בדרך כלל את השמלה החגיגית ביותר ללבוש בערב החג וחג השבועות. בשניהם אני לא ממש נצמדת לכללי הטקס או הלבוש ובאף אחד מהם אני לא בוחרת בלבן כדי להפגין את חגיגיותי. שוב, כרגיל, אני נותנת את הפרשנות האישית שלי למלבושי החג.



כך עשיתי גם בחג הקציר. רציתי להיראות כמו נערה העולה מן השדה, במראה מתקתק וכפרי. (אמנם כבר אינני נערה והבטן הקטנה שצומחת מעידה שאני אמא בהתהוות אך כמה נחמד להפליג בדמיון מדי פעם) לשם כך לבשתי את חולצת הקציר שלי שנרכשה בקאלה (בכל פעם שלבשתי אותה היא מיד גררה תגובות, חלקן נלהבות וחלקן חוקרות מה עלה במוחי כשרכשתי אותה. זה בסדר! אני רגילה שחלק ממלבושיי אינם מתקבלים בהבנה מלאה, אך חשוב לזכור שאנחנו לובשים את הבגדים ולא אף אחד אחר!!!) השרוולים התפוחים ומראה בת הכפר שהיא משדרת היו בסיס איתן להחלטה להביא אותה הביתה. לחולצת הקציר ציוותתי חצאית מתנפנפת בצבע ירוק שרכשתי בעבר מ- tnt . ענדתי קשת כחולה בשיערי ויצאתי אל שדה החיטה. את החג חגגתי באווירה משפחתית קסומה. היו כל מיני מאכלים שהמשותף להם הוא גבינות וטעם טוב, אנשים מקסימים, שמחת חג שהפכה את כל האירוע למיוחד וכדי להצדיק את היותי נערת קציר הלכתי לשדה חיטה סמוך וקצרתי (במספריים) שיבולים לקישוט האירוע.

מקווה שגם אתם נהנים. שיהיה חג שבועות שמח וסוף שבוע קסום...